איגוד עניינים 2 – פריפריה

הגיליון השני של כתב העת של האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל, ”פריפריה”, מציג פרשנויות של יוצרים וחוקרים על עיבורה של הארץ ומאפייניה הייחודיים – בכל הנוגע לשוליים האמנותיים והגאוגרפיים.
מאמרו של חיים יעקובי דן באלימות תכנונית ובאופן שזו באה לידי ביטוי במרחב העירוני; מאמרה של גליה יהב עוסק בהבניית הסיפור של תולדות האמנות המקומית, שמשורותיו עולה ההדרה של האמנות הפמיניסטית בישראל; Cooking Sections (דניאל פרננדז פסקואל ואלון שוובה) פרויקט צילום המתעד את מאבק ההישרדות של אזרחי המדינה נעדרי הזכויות הבסיסיות שגרים בפריפריה הפוליטית של ישראל; דניאל לנדאו עוסק בהשפעת הטכנולוגיה על התקת מקומו של הגוף לשוליים.
כתיבה ואמנות המציגות את הנעשה מחוץ למרכז מטרתן לאתגר את מידת גמישותו של השיח ההגמוני המקומי ואת יכולתו להכיל קולות חדשים.

להורדת המגזין בפורמט PDF, יש ללחוץ על התמונה:

איגוד עניינים

 

קטגוריה: איגוד עניינים

פוסט הבא: פוסט קודם:

3 responses to “איגוד עניינים 2 – פריפריה

  1. אני שואלת את עצמי כל הזמן את השאלה, האומנות לאן? מי היא האומנות עכשיו?, בהיסטוריה של האומנות מדברים על זרמים הקשורים לתקופות מסויימות, קלאסי, בארוק,.. ,קוביזם, מודרניזם, פוסט מודרניזם, מה עכשיו? קפיטליזם? זה מה שקובע, בעל המאה הוא בעל הדעה, האמת שבתולדות האומנות המפורסמים ביותר היו גברים, רק בעידן המודרני רואים גם נשים באומנות. למה שלא יערך דיון על כך, האומנות לאן? מה אנחנו מחדשים שיוצר זרם משפיע, בהרבה תערוכות קבוצתיות, יש סלט פירות, כל אחד ממחזר את מה שאחרים כבר עשו מזמן, אז מה חדש באומנות? הטכנולוגיה? השכפול של העבודות על קנווס שמזכיר לי את ״סוחרי האומנות״ בשווקי המזרח,
    בעצם כל אחד יכול להיות אומן, לשכפל תמונת נוף על קונוס ולעבור עליה עם צבע, אז מה אנשים מעריכים,? עבודה אורגינאלית שאי אפשר לשכפל את שכבות הצבע והטקסטורה שלה, או שמעריכים הדפסים שטוחים חסרי טקסטורה, חסרי נשמה, כמו קילו עגבניות,
    ״הקדושה״ של הצגת תערוכה במוזיאון, ירדה קרנה, המוזיאון מציג עבודות מופת של האומנים הגאונים של פעם, איפה הגאונות של היום, בתערוכה האחרונה שהייתי במוזיאון התביישתי שמציגים דברים כאלה שם, במה שאמור להיות ממקדש לאומנים מוכשרים במיוחד, אפילו הילד שהתלווה אלי אמר:מה המיוחד פה,? האז האומנות לאן? פמיניזם זה לא אומנות!

  2. כבר גמרנו את ההלל, בתל אביב ובמרכז? ,עשו הרבה פרויקטים, השקיעו הרבה כסף לעזרה לאומנים במרכז, שהפריפריה צריכה להתבכיין, ? קודם כל צריך לדאוג לטהרת האומנות, לא לעשות צחוק ומסחרה מהאומנות, וצריך להעלות את קרנה ויוקרתה, להבדיל בין אומנות לאמנות, להעריך אומנות מקורית שגם מיוחדת בעבודת הצבע שלה, וגם אוונגרדית ברעיונות שלה, כנ״ל גם בפיסול, לא כל אחד שחותך סילואטים בלייזר הוא פסל,!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *