״המשך פעילותה של גלריית ברבור שוב מוטל בספק! כאמנים אין אנו יכולים לקבל את ההחלטה השרירותית לסגור את הגלריה ולהסב את החלל לגן ילדים.״
מתוך העצומה שניסח האמן הדס עפרת:
״המשך פעילותה של גלריית ברבור שוב מוטל בספק! כאמנים אין אנו יכולים לקבל את ההחלטה השרירותית לסגור את הגלריה ולהסב את החלל לגן ילדים. לאחר חודשים ארוכים של מאבק ציבורי כנגד סגירת הגלריה, חידשה הגלריה את פעילותה בסוף חודש ינואר השנה. בעיריית ירושלים כנראה לא הפנימו מה חשיבותה של גלריית ברבור ומדוע אנו מתעקשים כל כך על המשך פעילותה!
ראש העיריה, ניר ברקת, מתהדר לאחרונה בצמד המלים “רנסנס תרבותי”, המתרחש בעיר. יספור נא ראש העיריה על כף יד אחת את מספר חללי התצוגה העצמאיים והלא-מסחריים הקיימים בעירו. ריבוי בתי הספר לאמנות זועק אל מול העדרם של חללי תצוגה. ההשקעה העצומה בהכשרת אמנים צעירים בולטת אל מול הפקרתם משהם יוצאים לדרך עצמאית.
מדוע אמנים אוהבים את ברבור ומפרגנים לה?
כי ברבור מייצגת רוח חופשית, יוזמת, מעורבת בקהילה, צעירה ברוחה, מקצועית אך לא אליטיסטית, מחויבת אך לא ממוסדת, ייחודית בעיר ובארץ. המיקום של הגלריה בתוך צריף צנוע בצפיפות המאפיינת את שכונת נחלאות ובזיקה ללב העיר ולשוק מחנה יהודה מציבים את העשייה האמנותית והחברתית שמתבצעת במקום בדיאלוג עם העיר ועם התושבים. גלריה ברבור אינה מבדילה עצמה ואינה מתנשאת. היא משתמשת בשפת האמנות העכשווית, אך מדברת בגובה העיניים. כך יוצרים מעורבות. כך יוצרים שינוי! זו צריכה להיות דוגמה ומופת לשילוב של אמנות ועירוניות.
כולם מדברים כיום על הצורך בהתחדשות עירונית ובהתערבויות אמנותיות וחברתיות, וזה מה שגלריה ברבור עושה במהלך עשר שנות קיומה! לפעילות הענפה בה יש תהודה שרשמיה ניכרים הרחק מכאן וזוכים להוקרה ולהערכה, אבל דווקא בממסד העירוני ובקרב הפקידות הגבוהה לא רואים או לא רוצים להבין את הייחוד והאיכות שמתהווים לנגד עיניהם. זה כנראה קרוב מדי מכדי לראות, זמין מדי מכדי להיות אטרקטיבי.
הצטרפו לקריאה זו להנהלת העיריה לרדת מהעץ ולהתחיל ליהנות מפרותיו…״
קישורים נוספים:
“שירת הברבור״, יונתן אמיר, ערב-רב, 29.5.15
״התנגדות לסגירת גלריה ברבור״, יונתן אמיר, ערב-רב, 14.5.15
״חודשיים אחרי שנפתחה מחדש, גלריה ברבור עומדת להיסגר בשנית״ יונתן אמיר, ערב-רב, 31.3.15