פגישת ועד האיגוד עם ראשת מנהל התרבות ומנהלת תחום תרבות ואמנות במשרד התרבות

misrad tarbut t-aהאיגוד זימן פגישה עם ראשת מנהל התרבות הנכנסת- גב' גלית והבה שאשו. לקראת הפגישה שלחנו מסמך הכולל את הנושאים שהאיגוד מעוניין לקדם תוך שיתוף פעולה. המכתב מצורף בהמשך הפוסט.

בפגישה השתתפו נציגי ועד האיגוד: גלעד אופיר, שחר כסלו, ורדה גבעולי. וכן תמוז בינשטוק- רכזת פעילות ופרויקטים, ואיתן שוקר-מחקר וקשרי חוץ.  גלית והבה שאשו- ראשת מנהל תרבות, מריה יריב- מנהלת תחום תרבות ואמנות, רונית אפללו-מנהל תרבות, נעמה רוזנברג – דוברת המשרד. הפגישה הייתה עניינית וניכר כי ראשת המנהל והצוות המקצועי במשרדה קשובים לצרכים שהועלו. הוסכם שייערכו פגישות סדירות לקידום הנושאים. סיכום הפגישה יצורף בהמשך.

המסמך שנשלח לקראת הפגישה

14.2.16

לקראת פגישה עם הגב׳ גלית והבה שאשו – ראשת מנהל תרבות, משרד התרבות והספורט שתתקיים ביום ה׳ 25 בפברואר 2016

על האיגוד:

האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל מייצג את האמנים הפעילים בתחומי האמנות הפלסטית והחזותית, בהם: אמני מיצג, מיצב, צילום, וידאו, סאונד, טקסט, אמנים הפועלים במרחב הציבורי, ציירים ופסלים.

החברים באיגוד הם אמנים עצמאיים אשר העיסוק באמנות הוא מקצוע עיקרי עבורם, בכלל זה אמנים ותיקים בגיל הגמלאות ואמנים צעירים בראשית דרכם.

כל אמן מקצועי, תושב ישראל מעל גיל 20, מוזמן להציג את מועמדותו כחבר באיגוד.

הקבלה לאיגוד נעשית על סמך בחינת קורות חיים מול מערכת ניקוד המבוססת על המלצת אונסק״ו להגדרת אמן מקצועי.

האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל, הוא גוף אשר מטרתו קידום מעמד האמן בחברה ומקומה של האמנות הפלסטית בתרבות הישראלית. האיגוד עוסק בנושאים של זכויות אמנים והתנאים בהם פועלים אמנים מקצועיים.

האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים הוא הגוף היחיד המוכר על ידי מוסדות המדינה כמייצג את כל תחום האמנות הפלסטית, ופועל עמם בשיתוף פעולה להבטחת תנאים ראויים לאמנים למען המשך התפתחותה של יצירה אמנותית מקומית, שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים.

באיגוד חברים כ-1,150 חברים. עלות דמי החבר: 150 ש״ח  (לגמלאים 100 ש״ח) לשנה קלנדרית. כ60% מהחברים שילמו דמי חבר לשנת 2015 .

פעילות האיגוד נתמכת על ידי משרד התרבות והספורט.

חברי ועד האיגוד: גלעד אופיר (יו״ר), ורדה גבעולי, צפיה דגני, עדי עוז ארי, גד אולמן, יוסי פורת פרנקל ושחר פרדי כסלו.

 

תמונת מצב תחום האמנות הפלסטית בישראל 2016

תחום האמנות הפלסטית מופלה לרעה ביחס לשאר האמנויות מבחינה תקציבית. באופן היסטורי תחומי תרבות אחרים קיבלו נתח תקציבי גדול יותר.

בשנת 2014 עמדה התמיכה הציבורית בתחום האמנות הפלסטית על 0.8% מתקציב מנהל התרבות – בסך של 6 מיליון ש"ח. לשם השוואה: התאטרון הישראלי ונגזרותיו נתמך ב104 מיליון ש"ח – המהווים כ14.5% מתקציב המנהל. תחום המוזיקה זוכה ל72.8 מיליון ש״ח שהם 10% מהתקציב. ותחום הספרות נתמך ב10.4 מיליון ש״ח המהווים 1.4% – כמעט פי 2 מתחום האמנות הפלסטית.

בישראל פועלות כ 30 גלריות ציבוריות וכ 24 מוזיאונים לאמנות. אלה פזורים בכל רחבי הארץ – ממוזיאון הצילום בתל-חי והגלריה באום-אל-פחם שבצפון הארץ ועד מוזיאון הנגב בבאר שבע שבדרומה. מספר המבקרים בהם ביחד, מאות אלפי מבקרים בשנה, דומה למספר המבקרים בתאטראות. כמעט ללא יוצא מן הכלל מתקיימים המוסדות הללו בדוחק, במלחמת הישרדות, ולאחרונה אף נסגרו מספר גלריות ציבוריות בשל קשיי תקציב.

נוסף על כך קיימים בישראל 12 מוסדות אקדמיים להוראת אמנות; גם הם פזורים ברחבי הארץ, במרכז ובפריפריה, ומעמידים אמנים צעירים יוצאי כל חלקי החברה. ממוסדות אלה יוצאים בכל שנה מאות בוגרים חדשים, אשר סיכוייהם להתפרנס מיצירתם ולשרוד כאמנים במצב הקיים – אפסיים. אלה וגם אלה – המוזיאונים, האקדמיות, הבוגרים הצעירים והאמנים הוותיקים – תלויים בתמיכת המדינה לפועלם ולהישרדותם.

מטרת פגישתנו היא להגדיל את שיעור תקציב האמנות הפלסטית לאלתר ולהתאים אותו לשיעור התקציב של התחומי היצירה השווים, כגון ספרות ומוזיקה.

זאת ועוד,

  • אופן היצירה בתחום האמנות הפלסטית שונה מתחומי יצירה אחרים. אמנים פלסטיים אינם מתוגמלים עבור עבודתם שכן התקציב הקיים אינו מופנה אל היוצר אלא אל מנגנוני הגופים המציגים את עבודתו. מכיוון שכך, נאלץ האמן הפלסטי למצוא את פרנסתו בענפים אחרים שלעתים רחוקים מתחום יצירתו ובכל מקרה, מצבו הכלכלי בדרך כלל אינו מספק בלשון המעטה.
  • מספר הבוגרים ממחלקות האמנות הפלסטית במוסדות להשכלה גבוהה, שווה למקצועות אמנות אחרים, אפשרויות ההשתכרות של אמנים צעירים נמוכות יותר מאשר תחומי אמנות אחרים.
  • על מנת להגיע למעמד כלשהו בתחום האמנות הפלסטית, להתקבל לגלריה לתצוגה, למוזיאון או אף למקום עבודה ראוי, נדרש האמן הפלסטי המתחיל להשקעה של הון עצמי ראשוני גדול ולאורך זמן. כך גדלים ומשתרשים הפערים בין אמנים מאוכלוסיות שונות.

בפגישה שהתקיימה עם הגב׳ אורלי פרומן (ביום 22 בינואר 2015) דיברה המנכ״לית היוצאת על הקמת קרן ממשלתית לתמיכה באמנים עצמאיים בשלבים שונים בדרכם המקצועית. לאור העובדה שאמנים ישראלים פועלים כעצמאיים בלב, בעוד שכללי השוק עבורם שונים באופן מהותי מעסקים עצמאיים אחרים, נדרשת תמיכה ייחודית לתמיכה בהם ולאפשר התפתחות בריאה ואיכותית של האמנות המקומית.

כלכלת האמנות הישראלית נמצאת ברגרסיה מתמדת משום שההשקעות בה מצומצמות ונדירות. השקעות המדינה, גופים כלכליים ועסקיים ואספנים מקומיים ובינלאומיים באמנות הישראלית אינם מספקים, אינם עומדים בקריטריונים ובהשוואה להשקעות בינלאומיות באמנות, אינן מאפשרות לאמנים ישראליים להתמודד באופן ממשי עם המתרחש בעולם האמנות הבינלאומי. משום כך, האמנים הפלסטיים הישראליים מתמודדים עם קשיים רבים בזירה הבינלאומית, לכך יש להוסיף קשיים בממד הפוליטי והכלכלי. לצד המגבלות הנובעות מן הפערים המובנים הקיימים בין שדה האמנות הישראלי לזה הבינלאומי, קיימות סוגיות שונות המשפיעות על אופן התקבלותו של אמן החי בישראל ומבקש להציג בעולם ובהם החרם האקדמי והתרבותי, ההידרשות לשאלת הזהות וההתמודדות עם תנאי השוק השונים. לגישתנו נדרש שינוי דרמטי במצב האמנות הפלסטית בארץ. על מנת להביא לשינוי זה יש צורך בבניית חזון לטווח של השנים הבאות (2020) עם דגש ותשומת לב מיוחדת ותמיכת משרד התרבות בנושאים הבאים:

הגדלת תקציב האמנות הפלסטית

  • תיקון של האפליה היסטורית בתקצוב תחום האמנות הפלסטית (אשר עליה יש הסכמה בין כל הנוגעים בדבר, לרבות המנכ״לית היוצאת – הגב׳ אורלי פרומן, וראש המועצה לתרבות ואמנות הקודם- ד״ר חיים פרלוק).

במסגרת הגדלת תקציב זו:

א. נדרשת הקצאת תקציבים ייעודיים לשכר אמן: שכר עבור עבודה לקראת תערוכה; וגמול תצוגה – תגמול על תצוגת עבודות ״קיימות״ בתערוכות (מקבילה לתמלוגים). במצב בו אמנים הם עצמאיים (אינם ״מועסקים״), שכר אמן ושכר תצוגה הם האפשרויות היחידות שיש בידי אמנים כדי להתפרנס מעבודתם. בהמשך לפגישת נציגי האיגוד עם המדור לאמנות פלסטית, האיגוד העביר למשרד מסמך ובו מודלים לחישוב שכר אמן וגמול תצוגה ביחס למדינות שונות בעולם.

ב.עידוד הקמת פלטפורמות ציבוריות חדשת ליצירה:

  • בפגישה עם השרה, ח״כ מירי רגב, (שהתקיימה ב30 ביוני 2015) סוכם על תכנית להקמת רשת סדנאות אמנים ארצית לפי מודל סדנאות האמנים בתל אביב. שלב ראשון, חמישה מרכזים בישובים ישראלים יהודים וערבים. השרה רואה במרכזים אלה כאפשרות לתמיכה באמנים פלסטיים ויצירת מרכזי תרבות ועניין בפריפריה.
  • יש מקום לפיתוח פלטפורמות נוספות כמו הגדלת מספר הגלריות הציבוריות, "רזידנסיז" – סדנאות אירוח לאמנים מהארץ ומהעולם, והקמת חללי יצירה משותפים לפעילות רב תחומית, באזורים שונים בארץ.

לבקשת המשרד, האיגוד העביר מסמך עם נתונים למתווה למודל רשת סדנאות ארצית.

ג. בחינת האמצעים לעידוד כלכלת האמנות הישראלית

  • פתיחת השוק לעידוד רכישה של אמנות מקומית מקורית.
  • חוק המוזיאונים – סעיף המחייב רכישת אמנות מקומית מקורית.
  • חיוב הקצאת תקציב לרכישה ויצירה של אמנות מקורית במרחב הציבורי ובפרויקטים אדריכליים.
  • עידוד השקעה עסקית באמנות: רכישת אמנות כהוצאה מזכה, עידוד רכישת אמנות ישראלית מקורית על ידי גופים מוסדיים ועסקיים מקומיים ובינלאומיים, רכישת יצירות אמנות על ידי גופי ייצוג ישראליים בחו"ל, ועוד.

ד. תמיכה באמנות הישראלית בזירה הבינלאומית

  • הגדלת ההשקעה והתמיכה מצד המדינה בפעילות אמנותית ישראלית בחו"ל בדומה למדינות רבות באירופה וארה"ב כמובן.
  • תמיכת הנציגויות הישראליות בעולם באמנות פלסטית ישראלית המוצגת בחו״ל. בניית מערכת קשרים ויחסים בין גופים תרבותיים ישראליים בחו״ל ומוסדות מקומיים. עידוד ותמיכה בחשיפת אמנים ישראלים בעולם. ביקורים של נציגים רשמיים בפתיחת תערוכות וסיוע בחשיפה תקשורתית.
  • נספחי תרבות: קידום תצוגת תרבות ואמנות – בדומה למכון גתה, המכון הבריטי, המכון הצרפתי.

בחודש יולי 2015 ערך האיגוד כנס בנושא "האמנות הישראלית והזירה הבינלאומית". הכנס עסק בסוגיות איתן מתמודד כיום האמן הישראלי במפגשו עם הזירה הבינלאומית, ביניהן שאלות אידאולוגיות, קשיים פוליטיים וכלכליים, החרם האקדמי והתרבותי, תמיכת המדינה באמנים ישראלים המבקשים להציג בחו״ל. בכנס השתתפו מרצים מתחום האמנות והכלכלה, אוצרות בינלאומיות ונציג משרד החוץ. לאחר סיכום הכנס והמסקנות העולות ממנו בנוגע לאמנות הישראלית והזירה הבינלאומית, תגובש תכנית פעולה אשר תוצג במהלך שנת 2016.

* עוד דובר עם המנכ״לית היוצאת, על הקמת ועדה משותפת להמשך חשיבה על הנושאים שהוצגו בכנס חשיבה אסטרטגית משרד התרבות והספורט, שהתקיים במרץ 2014. כנס דן בהצעה לתכנון אסטרטגי של התרבות בחשיבה לעתיד לקראת שנת 2020.            עד כה לא התאפשר להוציא לפועל יוזמה זו גם משום תקופת הבחירות, נשמח לקדם את הרעיון מחדש.

קטגוריה: עדכונים

פוסט הבא: פוסט קודם:

One response to “פגישת ועד האיגוד עם ראשת מנהל התרבות ומנהלת תחום תרבות ואמנות במשרד התרבות

  1. יופי של מסמך עם פרמטרים מדוייקים, אשמח שתעדכנו אחרי הפגישה. תבואו זקופים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *