בשעות הבוקר הגיעה בשורה קשה ובלתי נתפסת, שלמה אברהמוב, חבר יקר ואהוב הלך לעולמו. באבל ובעצב רב עובר עלינו יום במחשבות על שלמה ועל מותו ללא עת, מחר נלווה אותו בדרכו האחרונה.
שלמה היה אמן שהרבה לעבוד ומיעט להציג. בסטודיו התרבו העבודות, הטבע הדומם אותו חקר ומצא עולם ומלואו, מסעות צילום למקומות קרובים ורחוקים, מפגשים מתמשכים עם הטבע שהיה כל העת סביבו בקיבוץ יקום, בשבילי הליכה, ברחובותיה של עיר כלשהי, תל אביב, ירושלים, בארצות אחרות, באשר היה צילם. ואת הצילומים עצמם מייד היה מאמת עם מחשבה, הקשר או זיכרון, לעתים היו המשך של משפט שנאמר בשיחה שזה עתה הסתיימה. הצילומים היו דרך חיים של הגות ומחקר והתבוננות בעולם, ביטוי של תשומת לב ומשמעות שלא נאמרה במילים, בתמונה. היה לו אמון בתמונות שיצר שהן מטמינות בתוכן עומק ויופי ואמת שמחברת בין עולמו הפנימי העשיר, הידע הרב ומשהו שפשוט עובר, כי בראייה כך טען יש את ההבנה שבעיניים.
בעת זכייתו במענק תמיכה לטובת כתיבה ומחקר מטעם מכון שפילמן לצילום שנת 2012 לכתיבת ספרו “על מילים וצילומים – על תיאוריה ופרקטיקה בצילום בן זמננו” נכתבו הדברים הבאים:
“ספרו של שלמה אברהמוב מתמקד בשני היבטים של עבודותיו. ההיבט הראשון הוא כינוס מייצג של עבודות הצילום האמנותי שלו מעשרים השנים האחרונות. בעבודות האלה נתפס הצילום כמייצג הרהורים פילוסופיים במשמעויות קיומיות אגב התבוננות באובייקטים פשוטים למדי כמו פרחים או פירות….ההיבט השני שבו עוסק הספר הוא מחקר תיאורטי במשמעויות בצילום בעבר ובהווה, נושא שאברהמוב מרבה לעסוק בו בשנים האחרונות. המחקר הזה, בין היתר, מפתח את ההבנה וההטמעה של המונח “הבהרה צילומית”, המקפל בחובו תפיסה פרדיגמטית חדשה שהופכת על פניה את התפיסה השגרתית של “שקיפות צילומית”.
ייחודו העיקרי של הספר הוא בשילוב המקורי בין סקירה של היבטים מעשיים לבין היבטים תיאורטיים מנקודת המבט הייחודית של היוצר.
הספר יצא לאור בחודש אפריל 2014.
ד”ר שלמה אברהמוב הוא אמן חזותי פעיל (צילום), ומרצה לאמנות, לצילום ולתרבות חזותית. הוא בעל תואר ראשון בציור מאוניברסיטת סנטה ברברה, קליפורניה, ובעל תואר שני באמנות MFA מאוניברסיטת אירוויין, קליפורניה. אברהמוב מרצה במכון הטכנולוגי חולון ובבית הספר הגבוה לעיצוב שנקר.”
