האמנות הישראלית והזירה הבינלאומית – תיעוד הכנס

דיווח מהכנס השנתי של האיגוד לשנת 2015. הכנס התקיים ביום שישי 24 ביולי 2015, בסינמטק תל אביב.

במפגשו עם הזירה הבינלאומית מתמודד כיום האמן הישראלי עם קשיים רבים, בעיקר פוליטיים וכלכליים. לצד המגבלות הנובעות מן הפערים הקיימים בין שדה האמנות הישראלי לזה הבינלאומי, קיימות סוגיות שונות המשפיעות על אופן התקבלותו של אמן החי בישראל ומבקש להציג בעולם, ובהן החרם האקדמי והתרבותי, ההידרשות לשאלת הזהות וההתמודדות עם תנאי השוק השונים.

סוגיות אלה מעלות שאלות רבות המזמינות לטעמנו דיון מעמיק. מהם התנאים שאותם פוגשים האמנים (והאמנות) הישראליים בזירה הבינלאומית? האם אמנים המציגים מחוץ לישראל בהכרח משמשים כנציגיה? האם ניתן לבודד שיפוט איכותני של אמנות מהנסיבות הפוליטיות שבתוכן היא פועלת? מהי מידת מעורבותה של המדינה (ובכלל זה משרד התרבות, משרד החוץ, נציגויות תרבותיות וכלכליות) בתמיכה ובקידום אמנים ישראליים במרחב הבינלאומי כיום, מהם המנופים הכלכליים שהיא מעמידה לטובת תמיכה בפעילותם בזירה זו, ובאיזה אופן ניתן ליצור שילוב ותמיכה משמעותיים יותר כדי להוביל באמצעותם לשינוי אמיתי ומפרה?

בכנס נבחן המפגש בין האמנות הישראלית והזירה הבינלאומית משני היבטים הקשורים זה בזה – הפוליטי והכלכלי. עלו בו שאלות שנוגעות להיבטים אלה מתוך רצון לברר מהם הכלים העומדים לרשותנו להתמודדות אתם או להשפעה עליהם, ובסופו נבקש לנסח חזון ודרכי פעולה אפשריות ביחס לאתגרים שעומדים בפני האמנות הישראלית מחוץ לגבולות המדינה ובתוכה.

יו”ר האיגוד ועורך הכנס: גלעד אופיר, עורכת משנה ומפיקת הכנס: סמדר קרן

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

גלעד אופיר: דברי פתיחה

גלעד אופיר, צלם אמן, זוכה פרס קונסטנטינר לצילום (2013). מלמד צילום ואמנות בבצלאל, בשנקר ובמכללת אורנים. מסוף שנת 2012 משמש כיו”ר האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל.

גלית אילת: החרם הגלוי והסמוי והשפעותיו על שדה האמנות הישראלי בארץ ובחו”ל

גלית אילת, אוצרת עצמאית, עורכת וכותבת. הקימה וניהלה את המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון (2001–2010) והיתה יוזמת שותפה ועורכת ראשית של המגזין המקוון “מארב” (2004–2010). בין השאר, היתה אוצרת שותפה של הביתן הפולני בביאנלה בוונציה ושל ה-52nd October Salon בבלגרד, סרביה. שימשה כאוצרת מחקר ב-Van Abbemuseum באיינדהובן, הולנד, וכנשיאה ב-Akademie der Künste der Welt, קלן, גרמניה. לאחרונה היתה אוצרת שותפה בביאנלה ה-31 של סאו-פאולו.

אמיר אופק: תנועת החרם – הכצעקתה? מבט ממשרד החוץ

אמיר אופק, מנהל המחלקה לפעילות בחברה האזרחית במשרד החוץ, שעוסקת, בין השאר, בנושא קמפיין החרם ותנועת ה-BDS. נמצא בשירות הדיפלומטי כ-20 שנה, במהלכן שירת, בין השאר, כסגן השגריר בסנטיאגו צ’ילה, כקונסול לענייני הסברה בניו יורק וכדובר בלונדון. בעל תואר ראשון במדע המדינה ומזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב.

טלי שריזלי: ערוצי תמיכה באמנות פלסטית בישראל, תמונת מצב

טלי שריזלי, מנהלת עמותת ארטיס בישראל החל משנת 2014. בעברה עסקה בנושאי אמנות ותרבות, הן כעיתונאית וכשדרנית, והן כמנהלת תחום הקולנוע והמדיה בקונסוליה הישראלית בניו יורק ובארגונים בינלאומיים שונים. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בניהול מוסדות תרבות ואמנות מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק.

ד”ר אריה קרמפף: הערות על הכלכלה הפוליטית של מימון האמנות (הפלסטית)

ד”ר אריה קרמפף, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים וכלכלה פוליטית בבית הספר לממשל וחברה, המכללה האקדמית של תל אביב-יפו. מתמחה בכלכלה פוליטית של ישראל ובכלכלה פוליטית מוניטרית של איחוד המטבע האירופי. לאחרונה יצא ספרו “המקורות הלאומיים של כלכלת השוק: פיתוח כלכלי בתקופת עיצובו של הקפיטליזם הישראלי” בהוצאת מאגנס.

ד”ר חוסני אלח’טיב שחאדה: אמנות פלסטינית – מאין ולאן?

ד”ר חוסני אלח’טיב שחאדה, ראש החוג לאמנות במכללת לוינסקי לחינוך. חוקר את תרבות האסלאם על גווניה השונים. חוקר את האמנות הפלסטינית והאמנות המודרנית במצרים. עוסק בתולדות המדע בעולם הערבי, ובייחוד בחקר ההיסטוריה של הרפואה הווטרינרית באסלאם של ימי הביניים ובאינטראקציה בין בעלי חיים ובני אדם והיחס לבעלי חיים בתרבות האסלאמית.

בלו סמיון-פיינרו: האמן הישראלי בזירה הבינלאומית – מבט אישי

בלו-סימיון פיינרו, אמן ואוצר. הציג בדוקומנטה בקאסל (1992), בביאנלה בוונציה (1993), בסונסביק 9 בהולנד (2001), בביאנלה בהוואנה (2006) ובביאנלה בווינה (2015). ב-2008 יזם את הביאנלה הים תיכונית ומ-2010 מכהן כמנהל האמנותי שלה. ב-2015 יזם והקים את המוזיאון הערבי לאמנות עכשווית בסחנין AMOCA. בעל תואר שני באמנות ופילוסופיה מאוניברסיטת חיפה ו-MFA באמנות ועיצוב מאוניברסיטת שיקגו, ארה”ב. מכהן כמרצה בכיר במרכז האקדמי ויצו חיפה.

דורית לויטה הרטן: ליבי במערב אני במזרח וגם שם כבר לא

דורית לויטה הרטן, אוצרת ומרצה לאמנות, כיום משמשת כמרצה (פרופסור) אורחת באוניברסיטת קאסל, גרמניה. בשנת 2013 היתה בין המייסדים של Circle 1, פלטפורמה לאמנות ותרבות בברלין, הפועלת עד היום. אצרה, בין השאר, את תערוכתו של רפי לביא לביתן הישראלי בביאנלה של ונציה (2009) ואת התערוכה “העבריים החדשים: 100 שנות אמנות בישראל”, במוזיאון מרטין גרופיוס באו, ברלין (2005). בעבר שימשה כמבקרת האמנות של עיתון הארץ (1978–1980).

שיח פתוח עם הדוברים והקהל – מנחה: לאה אביר