תערוכה ראשונה של אוסף יגאל אהובי נפתחת היום בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת תל אביב. איגוד האמנים מתנגד ומסתייג באופן נחרץ לעצם נוכחותו של האוסף הפרטי בגלריה האוניברסיטאית. לדעתנו אין בתרומה, הראויה כשלעצמה, שמעניק האספן לאוניברסיטה בכדי להסביר ולתת הכשר לגיוסה של הגלריה לטיפול באוסף פרטי זה. זאת ועוד, הקשרים המיועדים של פעילות האוסף בשילוב ובשיתוף הפקולטה לאמנות של האוניברסיטה הוא בעייתי מהטעם שאוסף זה תובע מעתה תשומת לב אקדמית ופעילות ממשית של סטודנטים ומרצים לאמנות אשר יעסקו, יחקרו, יכתבו, ויאצרו תערוכות בזיקה לאוסף.
תערוכות של אוספים פרטיים הוצגו בעבר, במוזיאון תל אביב, או במשכן לאמנות בעין חרוד לדוגמה, אך הן נמשכו מספר חודשים בלבד והסתיימו עם תום זמן התצוגה כמקובל בתערוכות מוזיאוניות. איך אם כן אפשר להבין את ההיגיון שבהסכם שנחתם בין הנהלת האוניברסיטה והאספן אשר מכשיר את התנאים בהם מעתה, החל מהתערוכה הראשונה ובמשך ארבע שנים הבאות יוצגו תערוכות בזיקה ובהקשר לאוסף. מה מצדיק טיפול כה מקיף וחסר תקדים באוסף יחיד זה? האם תערוכה אחת מקיפה לא היתה מספקת את צרכי האוסף ואף עונה על תודת התרומה באופן צנוע ואלגנטי יותר?
מדוע נחפזת האוניברסיטה להעניק משאבים אקדמיים, מקצועיים וכלכליים יקרי ערך, בצד ניהול הגלריה, על חלליה המצוינים והחיוניים כשלעצמם לאמנות הישראלית, לניהולו של אדם אחד, ומעניקה לו עוצמה כה רבה בכל הקשור לתוכניות ותערוכות הגלריה, לא רק בחלק ‘הפרטי’ שלו, אלא בזיקה גם לחלק שנשאר לכאורה תחת ניהולו של ראש החוג לאמנות.
אין ספק שכל מי שיבוא היום ובימים הבאים בשעריה של הגלריה האוניברסיטאית, יודע היטב שהגלריה שינתה פניה, ומעתה זו הגלריה של מר. יגאל אהובי. כל התנסחות, התמסכות ואיפור, לשוני, חוזי, ותפאורתי יוכלו להעלים עובדה חדשה זו. הגלריה של מר. אהובי פועלת בחסות, באישור ובהכשר האוניברסיטה אשר מכרה את זכויותיה הציבוריות של הגלריה לאיש עסקים ואספן, חשוב ככל שיהיה, אבל בכך, שינתה את תנאי הפעולה של הגלריה באופן עקרוני וממשי. נכס נדיר זה, יכול היה להוות גלריה חשובה דווקא באי שייכותו לגוף או אינדיבידואל אינטרסנטי. הגלריה האוניברסיטאית סגורה והגלריה של מר אהובי פתוחה למה ולמי שישרת את תנאי האוסף ובעליו.
איגוד האמנים קורא לקהילת האמנים הפלסטית להביע את קולה, איגוד האמנים פונה לאמנים כדי שיביעו דעתם בנושא ללא מורא ובאופן גלוי ופתוח, כל דעה לכאן ולכאן, כך נוכל לייצר דיון ציבורי חשוב בקהילה ובציבור בכלל, על יחסי הון ואמנות, מעמד האמן ומעמד האספן ותפקידם של המוסדות ביחס לשני גופים חשובים אלה של האמנות הישראלית.
סופ”ש נעים ופורה,
גלעד אופיר, יו”ר האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל.
בשם ועד האיגוד.