ביום ראשון הקרוב יתחילו עבודות השיפוץ בחלל החדש של גלריה בארי בבית רומנו. הקמת הגלריה מחדש בתוך חודשיים מתאפשרת בזכות תעצומות הנפש של אוצרות הגלריה, האמניות סופי ברזון-מקאי וזיוה ילין, והודות לשיתוף פעולה אפקטיבי שמובילה רויטל בן-אשר פרץ, נציגת האיגוד, בין שלל גופים בעולם האמנות – משרד התרבות, מחלקת האמנות בעיריית ת״א-יפו, קרן פלומס והתדר. לקראת התחלת השיפוצים, שוחחנו קצרות עם האמנית סופי ברזון-מקאי, אחת מאוצרות הגלריה, על תכניות הגלריה לעתיד הקרוב והרחוק.
״הקמת הגלריה מחדש והקולגות שנאספו סביבנו איפשרו לנו להרגיש שיש לנו נקודה ללכת לקראתה. זה היה מהלך מציל חיים מבחינתי.״
הי סופי. את יכולה לספר לנו משהו על החשיבות של הקמת הגלריה מחדש עבורך ועבור הקהילה בבארי? אנחנו, בצוות האיגוד, נפעמים ומלאי השראה מהכוחות והיכולת שלכן להירתם מהר כל כך לבנייה מחדש.
הכל נשמט לנו מהידיים. כל העתיד, העבר, חלק גדול מהקהילה שלנו – הקיבוץ עבר חורבן ואין לאן לחזור. באופן אישי, לא נשארו לי נקודות אחיזה. אמנות, עוד לפני תערוכות ופתיחות ועבודות על קירות, היא כח של חיות. כח שמניע את כח החיים. זה היה המקום הטבעי להאחז בו כדי להרגיש שיהיה לנו עתיד, כדי לסמן נקודה וללכת לקראתה. הגלריה והקולגות שלנו שנאספו סביבנו איפשרו למטרה הזו לקבל צורה. יכולתי לראות ולהבין איך אני הולכת לקראתה, יחד עם כל האנשים הנהדרים שהצטרפו אלינו, זה היה מהלך מציל חיים מבחינתי.
מה התכניות עבור הגלריה כעת?
הכוונה היא לחזור לפעילות מסודרת בהקדם האפשרי. יש לנו כרגע 8 תערוכות מתוכננות, ונתחיל בלהוציא אותן לפועל. בהמשך השנה הזו, כשדברים כבר ירוצו וכשזיוה ואני נהיה קצת פחות פליטות, תהיה לנו יותר פניות נפשית לחשוב על מה שקרה לנו, ועל הקשר של זה לאמנות, לתפקיד שלנו כאמניות וגלריה, על איזה שירות אנחנו יכולות לספק לקהילה שלנו. גלריה בארי הייתה משמעותית מאוד לקהילה בקיבוץ ובנגב, ואנחנו צריכות להבין מה אנחנו יכולות להיות עבורם בשנים שבהן נפעל בתל אביב, עד שהקיבוץ ישוקם.
״ההירתמות המהירה סביבנו נתנה רוח גבית פנימה אל תוך הקהילה שלנו – תחושה שיש תקומה ושדברים יכולים להסתדר, שלא איבדנו את הכל.״
אילו תגובות אתן מקבלות מהקהילה בבארי על הקמתה המהירה של הגלריה מחדש?
בנוסף על הכאבים הבאמת קשים שחווינו, לאנשים בקיבוץ גם כאב מאוד לראות את המקום הזה שרוף. הגלריה היא לא רק זיוה וסופי, היא פועלת המון שנים והיא של כל הקהילה. יש סביבנו שמחה גדולה על שהמקום ימשיך לפעול, ואני חושבת שההירתמות המהירה הזו של האיגוד, של משרד התרבות, של עיריית ת״א ושל עוד כל כך הרבה אנשים נפלאים בעולם נתנה רוח גבית פנימה אל תוך הקהילה שלנו – תחושה שיש תקומה ושדברים יכולים להסתדר, שלא איבדנו את הכל.
הגלריה היא למעשה המוסד הראשון בקיבוץ שנהרס ויחזור לפעול?
הדפוס והמכבסה כבר עובדים, אבל כן, הגלריה היא המקום הראשון שהושמד ושצריך היה למצוא לו פתרון אלטרנטיבי, וזה קרה מהר. הרבה יותר מהר משיכולתי לדמיין. הייתה כאן התגייסות קוליגיאלית מדהימה של עולם האמנות. אנשים התגייסו למטרה והוציאו לפועל, כל אחד את החלק שלו. אני מקווה שנוכל, כקהילת אמנות, לשמור על הזכרון הזה – כשאנחנו עובדים ביחד, אנחנו יכולים להשיג כל כך הרבה.
״הייתה כאן התגייסות קוליגיאלית מדהימה. אני מקווה שנוכל, כקהילת אמנות, לשמור על הזכרון הזה – כשאנחנו עובדים ביחד, אנחנו יכולים להשיג כל כך הרבה.״