עצות לעבודה עם מוזיאון

פוסט אורח מאת הילה כהן-שניידרמן, אוצרת ראשית MOBY
10/11/2022

לרגל פרסום החוזה המומלץ של האיגוד לתערוכת יחיד במוזיאון, אוצרת מוזיאוני בת-ים, הילה כהן-שניידרמן, משתפת אותנו בעצות מנסיונה לעבודה נכונה עם מוזיאון.

לרגל פרסום החוזה המומלץ החדש של האיגוד לתערוכת יחיד במוזיאון, ביקשנו מהילה כהן-שניידרמן, האוצרת הראשית של מובי: מוזיאוני בת ים, לשתף אותנו מנסיונה כאוצרת מוזיאון – איך זה נראה מצד האוצרת, כיצד כדאי לטפח קשרים עם אוצר מוזיאון, וכמובן על מה כדאי לדעתה להקפיד כשחותמים על חוזה עם מוזיאון, והיכן כדאי קצת להתגמש.

עצות מועילות לעבודה עם מוזיאון / הילה כהן שניידרמן

לפני הכל, חשוב להבין שמוזיאונים בישראל הם בדרך כלל מוסדות ציבוריים. ככאלה, הם גופים שמתכננים את פעילותם כמה שנים מראש – לרוב בין שנתיים לשלוש. כשאתם פונים לאוצר במוזיאון כדאי לקחת בחשבון את הקצב הזה, ולא לצפות לתערוכה בעוד כמה חודשים. זה נכון שתמיד יש אפשרות לחלון זמנים בלתי צפוי שיפתח עקב פרויקט שבוטל וכו׳, אבל בגדול מוזיאונים הן ישויות מתוכננות מאוד שמתחייבות שנים קדימה. 

מוזיאונים, אמנם, שואפים בדרך כלל להיות מחוברים לרוח הזמן ולהעניק במה לדברים חדשים שקורים בשדה, אך באותה נשימה, מוזיאון יעדיף על פי רוב להציג אמנים שכבר הוכיחו לא רק איכות אלא גם התמדה – אמנים שהראו רצינות ועקביות ושרדו את חבלי הלידה של קריירת אמנות. ושוב, נכון שיש מקרים שבהם אמנים נשלפו מתוך תערוכת גמר נהדרת אל תערוכה במוזיאון, אבל אלו הם אירועים די נדירים שדורשים בעיקר תזמון ומזל של מתחילים, כמעט תמיד, מתוך יוזמה של האוצר ולא בעקבות פניה של האמנים. גם עבור אמן ואמנית בניית קריירה הדרגתית היא דבר מבורך שמאפשר לנסח ולשכלל את השפה האמנותית מתערוכה לתערוכה. לעלות כל פעם בסדר הגודל של החלל (חלל עצמאי/אלטרנטיבי, גלריה קבוצתית/מסחרית, מרכז לאמנות, מוזיאון עירוני, מוזיאון ת״א/ישראל) מאפשר גדילה טבעית, ופעמים רבות זה עדיף על פני קפיצה מיידית לאחת הבמות המוזיאליות שיכולה להביא עימה אחר כך תחושה של מבוי סתום ושאין איפה להציג.  

איך כדאי ליצור קשר עם אוצר מוזיאון?

באופן אישי, אני תמיד שמחה להכיר אמנים חדשים. בעיני הדרך הטובה ביותר היא פשוט לשלוח מדי פעם מייל נחמד שמעדכן בתערוכות ובפרויקטים האחרונים והמעניינים שלכם, עם תיק עבודות מסודר ומאורגן היטב. כדאי לשלוח אותו בזמן שאתם מציגים עבודה משמעותית בתערוכה חדשה, או סביב פריצת דרך מעניינת שעברתם בסטודיו בזמן עבודה על פרויקט. 

כדאי גם לקחת בחשבון שיש הרבה יותר אמנים מאוצרים, ושלמרבית האוצרים אין מזכיר/ה או כוח עזר. זה לא כוחות, וקשה מאוד להגיע מיד לכל התערוכות ולכל סטודיו. לכן יש ערך גדול בשמירה על קשר – במכתבי עידכון מתמשכים, אחת לכמה זמן. הרבה פעמים בזכות העידכונים המתמשכים האלה אני יכולה לעקוב אחר התפתחות בעבודתו של אמן, ולזהות את הרגע הנכון להציע לו להשתתף בתערוכה. והכי חשוב – לא לקחת שום דבר אישית וכן להמשיך לשלוח מיילים מעדכנים, גם אם לא קורה משהו מיד.

לכל מוזיאון ולכל אוצר יש תחומי עניין אחרים

לכל מוזיאון ולכל אוצר יש את תחום העניין או ההתמחות שלו; קו אוצרותי ספציפי שהוא בונה למוסד. במוסדות גדולים, תמצאו מחלקות שונות וכמה אוצרים עם כמה קווים שונים. כדאי מאוד לעקוב אחר אוצרות ואוצרים שמעניינים אתכם – שהתערוכות שלהם טובות בעיניכם, שבא לכם לעבוד איתם, שאתם מרגישים שיש לכם איתם חיבור רעיוני או סגנוני טוב. באופן אישי, אני מצפה מאמנים שרוצים להציג במוזיאון להתעניין בתערוכות שאנחנו מציגים, להגיע אליהן, ולהבין מה אנחנו מחפשים ומה אנחנו מציעים. אוצר שעובד בעיקר על תערוכות מינימליסטיות, למשל, לא יתעניין כל כך בציירים אקספרסיביים. כדאי להבין למי אתם שולחים מה, ולהתייחס לעבודה עם אוצרים כפיתוח של מערכת יחסים, או דו שיח, שבו שני הצדדים מתעניינים זה בזה. כשאוצרים עוזבים את תפקידם, או כשאוצרים חדשים נכנסים, הדבר גם יביא עמו שינוי בסדר היום של המוזיאון, לכן כדאי לעקוב אחר התנועות השונות בשדה. 

מה כדאי לכתוב במייל העידכון?

קודם כל, מומלץ להיות ענייניים, אינפורמטיביים ונעימים, ולזכור שהאוצר/ת שאליו שלחתם מייל קיבל היום עוד 3-4 מיילים דומים. אז לא כדאי לכתוב מייל ארוך מדי, אבל גם אין צורך לשגר שתי שורות לקונית, כמובן. כך או אחרת, החומרים והדימויים שלכם יעשו את רוב הדיבורים, ולכן כדאי מאוד שתיק העבודות יראה כמו שצריך. אם אתם בעיצומו של תהליך עבודה או מחקר, כדאי לנסות לתאר אותו באופן תמציתי כדי להשאיר פתח לדיאלוג. אני מאוד ממליצה לא לשלוח הודעות בווטסאפ או בפייסבוק, ולפנות במייל בצורה מקצועית. 

יש לי תערוכה במוזיאון. למה כדאי לי לשים לב כשאני חותם על החוזה?

כדאי לזכור שבחוזים בין מוסדות לאמנים המוסד הוא שמביא את החוזה והאמן הוא שמעיר. אני ממליצה להתייחס אל החוזה המומלץ של האיגוד כאל נקודת התייחסות מול החוזה שהמוזיאון מעביר לכם. לא כדאי להעביר את החוזה של האיגוד ליועץ המשפטי של המוזיאון כי זה יכול לקחת המון זמן ולתקוע לכם את כל המהלך.

קודם כל, הביטוח

אין מצב שמוזיאון רציני לאמנות לא יבטח עבודה. חייב להיות בחוזה ביטוח הכולל בתוכו גם את ההובלה. כדאי להתעקש על ביטוח העבודה מדלת אל דלת, ולוודא שהעבודה שלכם אכן מבוטחת מרגע היציאה מהסטודיו ועד החזרה. אגב, זה לא משנה אם את/ה כאמן/ית הובלת, או אם מוביל שאין לו ביטוח הוביל אותה. צריך לוודא שהעבודה מכוסה מבחינה ביטוחית. גם במהלך התערוכה זו לא שאלה – אין מוסד אמנות מקצועי שאין לו ביטוח על העבודות בזמן הצגתן. מעבר לזה, כשאתם עוברים על החוזה, כדאי לזכור שיש סוגים שונים של עבודות – יש, למשל, עבודות שזקוקות לתפעול שוטף (להוסיף כוס מים פעם ביום, להחליף בטריות וכו׳) וכדאי לאמנים לוודא שתנאי התפעול של העבודה מעוגנים בחוזה.

היה ונגרם נזק לעבודה שלכם – וזה קורה לפעמים, לצערנו – חשוב להבין שבמקרה של עבודות שניתן להפיק מחדש, עלות הביטוח היא עלות ההפקה. עבור המוזיאון, עלות הביטוח היא לא עלות הערך של היצירה בשוק, אלא עלות ההפקה המחודשת של העבודה. אם חלק נשבר ואפשר להביא רסטורטור, המוזיאון יביא רסטורטור ויתקן את העבודה. אם הנזק אינו בר תיקון אבל העבודה עצמה ניתנת להפקה מחדש, המוזיאון יממן את הפקתה מחדש. היצירות היחידות שערך הביטוח שלהן הוא ערך השוק שלהן הן עבודות שלא ניתן להפיק מחדש – למשל, ציור.

זכויות שימוש בעבודה 

לעיתים קרובות מוזיאונים מממנים הפקה של עבודה חדשה, ולא מבקשים על כך תמורה (כמו החזר הוצאות, אחוזים אם היא נמכרת וכו׳). הסיבה לכך היא שמוזיאונים הם גופים שנועדו לתמוך ביצירת אמנות. האפשרות העיקרית שלהם להשתמש בעבודות שלכם היא לטובת פוסטר או מודעת פרסום. מנקודת מבט של אוצרת מוזיאון, אני מאוד ממליצה לכם לאפשר למוזיאונים להשתמש בעבודות שלכם לפוסטרים/מודעות, ולא להתעקש על אחוזים ותמלוגים וכיוצא בזה. אף אחד לא מרוויח מהמודעות והפוסטרים האלה. זה המקום להיות נדיבים, ולעזור למוזיאון.

ולסיום, הערה כללית בנושא אנשי קבלה ומדריכים

השומרים, אנשי הקבלה והמדריכים הם האנשים שבדרך כלל יפגשו את הקהל שלכם. כדאי לשמור איתם על קשר, להסביר להם פנים ולהסביר להם לעומק מה עשיתם. הם האנשים שעונים למבקרי התערוכה על שאלות לגבי העבודות שלכם, והם אלה שחולקים איתה זמן ומרחב יותר מכל אחד אחר. 

לחצו כאן להורדת החוזה המומלץ של האיגוד לתערוכת יחיד במוזיאון.

לחצו כאן לפוסט האורח ״עצות לעבודה עם גלריה ציבורית״ מאת האוצרת קרני ברזילי (״קו 16״)

0
    0
    מה הזמנתי
    אוי, אין כאן כלוםחזרה לחנות