שיחה על המהלך החשוב של המוזיאון עם האוצרת הראשית, שרי גולן, ועם המנכ״ל רן גואטה.
האיגוד מברך את מוזיאון רמת-גן לאמנות ישראלית על הצטרפותו לרשימת מוסדות האמנות הציבוריים המתחייבים לשלם שכר אמן לפי תעריפון האיגוד לכל האמניות והאמנים המציגים במוסד. מוזיאון רמת גן מצטרף למוסדות מרכזיים נוספים כמו מוזיאון פתח תקווה לאמנות, זומו וגלריה בארי שכבר משלמים שכר אמן לפי התעריפון. כדי לשמוע על המהלך החשוב, קיימנו שיחה קצרצרה עם מנכ״ל המוזיאון, רן גואטה, ועם האוצרת הראשית, שרי גולן.
״לפני מוזיאון רמת-גן, רן היה מנכ״ל הקאמרי. כשהוא נחשף לתחום האמנות הפלסטית הוא היה המום שלא משלמים שכר אמן באופן קבוע. מי שיודע איך נראה תהליך העבודה של אמנים פשוט לא יכול לקבל את זה שלא משלמים לאמנים שכר אמן.״
הי, רגע, מתי התחלתם לשלם שכר אמן לפי תעריפון האיגוד?
רן גואטה: בתאריך 26.1.23 פתחנו תערוכה חדשה, ושם התחלנו לשלם שכר אמן. לצערי הרב, עולם התרבות והאמנות בארץ אינו זוכה לתמיכה מספקת וזה משליך באופן ישיר גם על השתכרות האמנים. עם כניסתי לתפקיד בסוף השנה שעברה הצהרתי שכל אמן שיציג במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית יקבל תשלום על פי המקובל בתעריפון של האיגוד. זה המעט שיכולתי לעשות בסיוע התקציב השוטף של עיריית רמת גן למוזיאון.
למה זה היה חשוב לשניכם?
שרי: רן היה מנכ״ל הקאמרי, ובעצמו היה שחקן בראשית הדרך. כשהוא נחשף לתחום האמנות הפלסטית הוא היה המום שלא משלמים שכר אמן באופן קבוע. גם אני אמנית בהכשרתי המקורית, בתחילת הדרך. הגעתי לאוצרות משם ואני מכירה את התחום מבפנים. אני חושבת שמי שיודע איך נראה תהליך העבודה של אמנים פשוט לא יכול לקבל את זה שלא משלמים לאמנים שכר אמן. מבחינתנו, תשלום קבוע של שכר אמן הוא גם צעד ראשון של הבעת אמון אחרי המשבר של המוזיאון מול עולם האמנות. זו אמירה שאמנים הם העיקר עבורנו, שאנחנו פה בשבילכם. במיוחד כמוזיאון לאמנות ישראלית, אנחנו מחויבים לתמיכה באמנים ואמניות ישראלים, לטיפוח וקידום מעמדם ורווחתם עד כמה שיש באפשרותינו.
״לא הגיוני בעיניי שנדבר על כל מיני זכויות אחרות, שנעשה תערוכות התרמה, אבל לא נדאג לזכויות בסיסיות של אמנים ואמניות מקומיות. כשאמן מאירופה או מארה״ב מגיע להציג כאן משלמים לו, כי ככה נהוג במדינה שלו. אנחנו מוזיאון לאמנות ישראלית. אנחנו מוכרחים לחזק את השדה שלנו.״
מהיכן מוזיאונים יכולים להביא עוד תקציבים לתשלום שכר אמן?
רן: חשוב שנבין שלא מדובר בסכומים גבוהים, לנו זה מאוד חשוב וניתן לומר שהתמיכה העירונית גבוהה מהמקובל בערים אחרות וזה מה שמאפשר את התשלום.
שרי: בניגוד לרוב הגלריות הציבוריות, למוזיאונים יש אפשרויות של תקצוב נוסף כשאין מספיק תקצוב מהמדינה. יש תמיכות פרטיות, יש ועידות רכישה. לא הגיוני בעיניי שנדבר על כל מיני זכויות אחרות, שנעשה תערוכות התרמה, אבל לא נדאג לזכויות בסיסיות של אמנים ואמניות מקומיות. כשאמן מאירופה או מארה״ב מגיע להציג כאן משלמים לו, כי ככה נהוג במדינה שלו. אנחנו מוזיאון לאמנות ישראלית ואנחנו מוכרחים לחזק את השדה שלנו, גם ככה הסכומים הם סמליים, המינימום שבמינימום. מבחינתי זו תמיכה ישירה באמנים.
אז זה בעיקר עניין של סדר עדיפויות?
רן: בהחלט, סדר עדיפות ואחריות, כשיש תקציב לתערוכה חייבים לקחת בחשבון את מרכיב שכר האומן עוד לפני שקונים טלויזיה/מקרן או משקיעים בהפקה. זאת אחריות בסיסית ובטח לגוף מתוקצב. יכול לקרות מצב שיש מוזיאונים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם כי אין תקציב כלל. וזה אומר, או לעשות תערוכה או שלא.
״כרגע, דווקא בתחום שלנו שהוא התחום הכי יצירתי שיש, התפיסות מאוד מקובעות. אם חושבים באופן יצירתי אפשר למצוא פתרונות. השורה התחתונה היא שאמנים צריכים להתפרנס בכבוד.״
שרי: לא בדיוק. באמת יש בעיה עם תקציבים ציבוריים לאמנות. המקור להיעדר התקציב לאמנות הרי הוא לא המוזיאונים. כולנו – אמנים, אוצרים, מנהלים – צריכים לעבוד ביחד, בסולידריות, במאבק משותף למען האמנות הישראלית. אבל אני חושבת שכן יש כל מיני פתרונות אפשריים. למשל, בניגוד לתערוכות בגלריות ציבוריות, במוזיאונים עבודות נמכרות הרבה פעמים אחרי התערוכה, ובמיוחד כשמדובר באמנים בעלי שם. אפשר לאמץ מודל שבו אחוז אחד (שזה סמלי ביותר) מסכום המכירה חוזר למוזיאון כדי לממן שכר אמן גם לאמנים שמציגים במוזיאון אבל נמצאים בשלבים מוקדמים יותר בקריירה. הכוונה בעיקר בתערוכות שבהם המוזיאון מפיק לדוגמא הדפסה של כל העבודות או מסגור של כל העבודות או הפקות ענק מעבר לזה. אני חושבת שכרגע, דווקא בתחום שלנו שהוא התחום הכי יצירתי שיש, התפיסות מאוד מקובעות. אם חושבים באופן יצירתי אפשר למצוא פתרונות. השורה התחתונה היא שאמנים צריכים להתפרנס בכבוד.