תגובת האיגוד לדבריהם של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, ויו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן.
בימים האחרונים משווים שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, ויו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, בין התקציבים הציבוריים המופלגים שמעניק תקציב המדינה החדש למוסדות לימוד פרטיים במגזר החרדי וללומדים במוסדות אלה, לבין תלמידים לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה.
ההשוואה מבדחת, ובכל זאת כדאי להתייחס ברצינות.
אכן, ישנו דמיון בין לימוד תורה ולימודי אמנות (ותרבות בכלל) – אלו תחומים חשובים עבור ציבורים גדולים בחברה הישראלית, תחומים שבשל אופיים הרוחני והמופשט, תרומתם לחברה די קשה לכימות.
ובכל זאת, ישנם גם הבדלים די ברורים:
ראשית, בישראל פועלים כמה אלפי אמנים מקצועיים – 2000, אולי 3000. לעומתם חיים בישראל עשרות אלפי תלמידי ישיבות.
לצערנו, סטודנטים לאמנות באקדמיות בישראל משלמים מכיסם את דמי הלימוד וגם אינם מקבלים מהמדינה קצבת אברך קבועה למשך לימודיהם. הבוגרים המעטים שממשיכים לעבוד אחר כך כאמנים מקצועיים ולהציג בקביעות במוזיאונים וגלריות ציבוריות אינם מתפרנסים מהתערוכות הללו. במרבית המקרים הם אפילו לא מקבלים שכר אמן צנוע עבור ההשתתפות בתערוכות במוסדות ציבוריים – וזה אחד הדברים שאנחנו באיגוד נאבקים ונחושים לשנות. עבודה כמורה לאמנות בבית ספר ממלכתי או כמרצה מן החוץ באקדמיה לאמנות אינה מספיקה ברוב המקרים – כמעט כל האמנים בישראל מתפרנסים גם בשוק החופשי, ממכירת יצירותיהם או מעבודה בתחומים משיקים כמו עריכה, עיצוב או כבעלי מלאכה.
שנית, יותר ויותר מחקרים במדינות מתקדמות בעולם מחדדים את חשיבות לימודי האמנות עבור יצירת אזרחים ועובדים בעלי יכולות מתאימות למאה ה-21. בכתבה שפרסם לאחרונה הניו יורק טיימס, דווח על מחקר שנערך בבתי ספר בעיר יוסטון, ובו נמצא כי תלמידים שזכו לחינוך מוגבר באמנויות הפגינו שיפור משמעותי ביכולות הכתיבה, באמפתיה רגשית וקוגניטיבית, במחויבות ללימודים ובטיפוח אספירציות גבוהות יותר כתלמידים, לצד ירידה בתקריות משמעתיות בבית הספר. המחקר מעלה כי לימודי אמנות הם דרך יעילה במיוחד לפתח את ארבעת הכישורים הנדרשים לאדם עובד במאה ה-21 – שיתוף פעולה, יצירתיות, תקשורת ומחשבה ביקורתית. אבל חינוך לאמנות אינו חשוב רק להכשרת אנשים שמתאימים למאה ה-21, ואמנות אינה חשובה רק עבור הציבור המקומי שמתעניין בה. אמנות ותרבות הן מרכיב קריטי עבור כל כלכלה מפותחת. במדינת ניו יורק מצאו לאחרונה שתעשיית האמנות מזרימה למדינה כ-120 מיליארד דולר בשנה, והחלו לשלם לאמנים משכורת בסיסית רק כדי שישארו ליצור בה. פרויקטים דומים קמו בשנה האחרונה גם במינסוטה, בספרד, באירלנד ובמדינות נוספות.
שר האוצר ויו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נשמח להיפגש וללמד אותכם עוד בנושא.
בינתיים, מצרפים מעט חומר קריאה:
דבר ראשון- ההשוואה לא “מבדחת”, אלא- מדוייקת ביותר. קשה בכל מקרה להתייחס אליכם ברצינות ואני לא חושב שצריך. בישראל פועלים פחות מ10 אמנים, “אמנים” שנוררים שחיים מקצבאות ונדבות וכאלה שלא מצליחים להתפרנס מאומנות וחושבים שבשל כך- נמצאים במעמד ללמד אותה! ללא ספק- אינם אמנים.
לא ברור לי מה זאת הפסקה הירודה שכתבתם כאן ואיך היא בדיוק מוכיחה שאתם לא “האברכים של השמאל”- אתם למעשה מצהירים באופן חד משמעי שאתם אכן כאלה- פשוט שעדיין לא משלמים לכם את אותו הסכום ועל כך אתם נאבקים. השטויות לגבי יתרונות האומנות תקפים אך ורק לאומנות מסורתית ולא לאומנות דגנרטיבית מודרנית, כל היתרונות החיוביים מגיעים בעיקר מההיבט הרוחני הדתי.
הי רמי, ההשוואה בהחלט מבדחת כשלוקחים בחשבון את ההבדלים העצומים בהיקף האברכים מול הסטודנטים לאמנות; את העובדה שסטודנטים לאמנות משלמים על לימודיהם, אינם מקבלים מלגות קיום וכן מתפרנסים בזמן הלימודים; שהאקדמיות לאמנות שייכות למל״ג ואינן מסרבות לפיקוח של המדינה; שלמוסדות האמנות בישראל תקציבים מצומקים, שאף אמן אינו מתפרנס מהצגת עבודותיו במוזיאונים אלא ממכירת עבודות בשוק החופשי, או מעבודה כבעל מלאכה. המאבק שלנו בנושא הספציפי הזה הוא על תשלום שכר אמן (סמלי, פחות או יותר) לאמנים שמציגים תערוכה במוסדות אמנות ציבוריים כמו גלריה עירונית או מוזיאון.
בכל אופן, כל זה לא סותר את העובדה שאנחנו בהחלט בעד תמיכה ציבורית שקופה, מקצועית ומפוקחת בתחומים חשובים לחברה הישראלית, שיש בהם עניין לציבור רחב, אך שלא יוכלו להתקיים ברמה גבוהה אם ישארו רק לכוחות השוק – גם אמנות עכשווית, וגם לימודי דת.
Rami Zeev i wonder if you are at all aware of the source of your termimology and concepts. The term “degenerative art” or in German (which is the source of your term – Entartete Kunst – is a term coined by the Nazi’s in the 1930s to devalue the art of such artists as Picasso and Krichner. Your argument is the same argument forwarded by the Nazis during that period. I ask myself why you would align yourself with such a vile set of concepts and terms. Your ignorance of the source of this term is also a core misunderstanding of what art is and how it functions. I find it disgraceful that you an Israeli of Jewish descent would use such terms and ideas in their discourse. Please think about it and what it says about you and your ideoloogy.