מחשבות על תערוכת התרומה לועד למלחמה באיידס / איתן שוקר

מכתב גלוי לחברי איגוד האמנים הפלסטיים

אנו מביאים בפניכם סוגיה חשובה לדיון ציבורי הנוגעת לציבור האמנים הפלסטיים בישראל. בימים אלה מופקת תערוכת האמנות העשירית בחסות בנק הפועלים. ההכנסות ממכירת היצירות – קודש לוועד למלחמה באיידס. אנו מעוניינים להביע את עמדת האיגוד בנושא, ולהביא אותה בפני חברנו והגורמים השונים הפועלים בשדה בכדי שיתנו דעתם לנושא לפני שישתפו פעולה עם המיזם.

מתוך העיתונות בשנה שעברה:

“השנה מתקיימת זו השנה התשיעית  תערוכת אמנות ישראלית, לזכרה של לאה רבין ז”ל, בחסות בנק הפועלים. כל ההכנסות ממכירת היצירות – קודש לוועד למלחמה באיידס”

מתוך אתר הוועד למלחמה באיידס:

“בנק הפועלים ממשיך לקדם – גם אמנות ישראלית וגם את המאבק באיידס בישראל – זו השנה התשיעית ברציפות”.

אנו לא מבינים מדוע הבנק מתהדר בכך שהוא מקדם אמנות ישראלית. כיצד?

ברצוננו להדגיש שהדברים נכתבים מתוך אמונה בחשיבות שיתוף הפעולה בין הוועד למלחמה באיידס ובין האמנים הפלסטיים, בחסות בנק הפועלים. לשיטתנו מוטב ששיתוף הפעולה ייעשה באופן שיאפשר קיום רציף והוגן של מיזמים מסוג זה. כמו כן, אנו מאמינים שבאופן המוצע על ידנו יוצעו למכירה יותר עבודות של אמנים חשובים לצד אמנים בתחילת דרכם והכנסות הוועד למלחמה באיידס רק יעלו.

איגוד האמנים הפלסטיים ממליץ לאמנים הפלסטיים בישראל להשתתף במיזמים של תרומה לקהילה על פי כלל אצבע בו הם מעמידים יצירה שלהם למכירה בתנאי הבסיס הבאים:

1. האמן תורם בין 50%-65% ממכירת העבודה לגוף הנתרם ומקבל 35%-50% בלבד מהמחיר הקטלוגי של העבודה.
2. האמן יקבל מהגוף המארגן דוח בכתב בו יפורט שם הקונה, פרטי קשר הקונה וסכום הרכישה המדויק.
3. במקרה שהגוף המארגן את המכירה אינו המלכ”ר שאליו מיועדת התרומה, אלא גוף מסחרי אחר, האיגוד ממליץ שהוצאות ההפקה יחולו על אותו גוף ולא ינוכו מהעמותה הנתרמת או מחלקו של האמן. גמולו של אותו גוף מסחרי הינה העלאת תדמיתו בעיניי הציבור כגוף היוזם פרויקט המשלב תרומה הן לקהילה ספציפית, והן לאמנות הפלסטית בישראל ע”י עידוד רכישתה.
4. במקרה הספציפי הנדון נוצר מצב בו האמנים תורמים את 100% התרומה: הקונים מקבלים לידם יצירת אמנות העוברת לבעלותם המלאה, והגוף היוזם (המתווך ובעל הממון) גוזר את הקופון של יחסי הציבור והתדמית הפילנתרופית והתרבותית בהשקעה כספית יחסית מינורית. האיגוד שמח שלאחר עשור בו נעשה שימוש גורף במכניזם זה, שיטה זו הולכת ונכחדת ומפנה מקום לפורמט יותר הוגן בו התרומה אינה של האמן בלבד.
5. האיגוד מברך על יוזמות בהן בעלי האמצעים מתגייסים לעזרת הקהילה ובו בזמן מאפשרים לקהילת האמנים לחיות בכבוד מאמנותם (דבר די נדיר במציאות הישראלית).
6. מובן שאלו הם כללי אצבע המומלצים על ידנו ויש לבחון כל מקרה לגופו. אנו קוראים לכל אמן להיות מודע לאופי המיזם ולשקול את השתתפותו על פי התנאים המוצעים. (איננו שוללים את האפשרות בה האמן מבקש באופן יזום ומודע לתרום 100% מהכנסתו מהמכירה למען מלכ”ר הקרוב במיוחד לליבו- כל עוד שזהו אינו תנאי סף המוכתב ע”י הגורם המסחרי). אנו מאמינים שביום בו כל הגופים המעורבים יבינו את הצרכים של כל סקטור נוכל לראות מן הסתם אפקט של חזרה של אמנים שהדירו רגלם ממיזמים מסוג זה.
7. בכדי להקל על התורמים, האיגוד יפעל במלא המרץ לשינוי פקודת מס הכנסה שיאפשר הכרה בתשלום לאמן כתרומה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46 א’ לפקודת מס הכנסה, כנהוג במספר לא מבוטל של מדינות. כמו כן האיגוד חותר להקטנת/ ביטול  המ.ע.מ על רכישת אמנות ישראלית כנהוג במערב.

אנא הפיצו לחברכם האמנים. יחד נוכל לשנות עיוותים שהשתרשו במערכת.