אל: מר איתן שוקר – יו”ר איגוד האמנים הפלסטיים
דע: גב’ ורדה גבעולי – גזברית – איגוד האמנים הפלסטיים
עו”ד גיא אבידן, יועץ משפטי של האיגוד
הנדון: לכל אמן מותר לתרום פעם אחת בשנה כמו שכל אזרח ישראלי עושה
איתן יקר,
אני מזועזע ממכתבכם שנכתב לדעתי בשגגה.
מותר גם לאמן לתרום עבודה למען מטרה נעלה כמו המלחמה במחלת האיידס בישראל ולהגברת המודעות למניעת המחלה בקרב תושבי המדינה.
הפרויקט האדיר הזה החל לפני 11 שנים בבתינו הפרטי של רעייתי הילה ושלי בסביון. בזמנו פנה אליי מני פאר וביקש ממני להרתם לנושא ולקיים מכירה פומבית בבית של אחד מחבריי – הצעתי לו כמה בתים של חברים ברחבי ישראל ולצערי הרב כולם סירבו – כי ממחלת האיידס כולם נבהלו, בשל כך רעייתי הילה ואני החלטנו לקיים את זה בביתנו ומכיוון שאנו נחשבים לאספני אמנות מהגדולים בישראל גייסנו כ-250 אמנים למכירה החשובה הזאת.
זאת היתה מכירה מרגשת. לאחר 5 שנים של הוצאות כבדות פניתי לבנק הפועלים וביקשתי מהם לקחת חסות על התערוכה והבנק נענה בשמחה ללא מורא ופחד מאז ועד היום כל שנה כמות האמנים המבקשת לתרום היא עצומה וענקית.
מותר לאמן פעם בשנה לתרום מליבו תרומה אמיתית וכנה ללא שיקבל עליה תרומה כלשהי. מיותר לציין שמאות האמנים שמשתתפים שנה אחר שנה בתערוכה זוכים להכרה ולפניות חוזרות של לקוחות הבנק בסטודיו שלהם.
ולראייה – אני ראיתי צילום שלך, איתן, בתערוכה לפני כמה שנים ולאחר מכן התייצבתי בסטודיו שלך וקניתי 2 עבודות בכסף מלא. כידוע לך אני קונה בתערוכה רק כשהיא נסגרת על מנת לאפשר לאחרים לקנות.
מיותר לציין שהשנה משתתפים למעלה מ-550 אמנים מהשורה הראשונה.
אין בכוונתי להכנס לאיומים בדבר עצומות כאלו ואחרות. אני חושב שאתה מנסה לפגוע בדבר חשוב ביותר שזה רצונו של האמן לתת.
למה כשאני תורם ותורם מכספי אני תורם ללא התנייה – למה אתה מנסה לשנות את סדר היום של האמן שהחליט שזאת תרומתו השנתית ללא תמורת כסף אלא תרומה נטו שלו מהלב.
לתשומת ליבך אתה טועה ומטעה את ציבור האמנים שחברים באיגוד שלך לגבי בנק הפועלים.
האמת היא שהבנק תורם כל שנה מעל מליון ₪ לטובת התערוכה כאשר הכסף מיועד להדפסה של מאות קטלוגים מהודרים עם ציון שם האמן והתמונה אותה הוא מציג בתערוכה, הקמה וארגון למעלה מ-5,000 מ”ר של קירות לצורך תליית התמונות, תאורה לתמונות, פירוק התערוכה ושליחת התמונות לרוכשים וכן עבודה של צוות שאוסף את העבודות כ-6 חודשים מראש.
התערוכה היא לזכרה של הגב’ לאה רבין ז”ל שהיתה מהתומכות הראשונות למען מחלת האיידס בישראל.
אני קורא לך לקחת את מכתביך הלא צודקים חזרה.
מיותר לציין שמי שאינו רוצה לתרום לתערוכה לא חייב לעשות זאת.
זאת מדיניות התערוכה שאני קבעתי לפני 11 שנה – זה לא מחייב אף אחד.
בברכה,
רן רהב
Mr. Rahav
I think you could pay more attention and be more sensitive ‘while answering to this request and not ask the artist to give up, as an art lover you should understand their needs, they didnt ask for too much, as we all know most artists are not in a good financial situation to donate and still they do with an open heart.
offeing some percentage wont pay their bills but may give a better feeling and not as being used.
best wishes
D.S
תגובתו הצדקנית-תוקפנית של רני רהב מצדיקה לחלוטין את השם שבחר לעצמו – רהב והתרברבות הן תכונותיו הבולטות (שלא לדבר על ראוותנות ורעבתנות).
רהב מזועזע – אוי ואבוי, האמנים הרימו ראש! יש להם תביעות, חס ושלום, שומו שמים, טפו, טפו, טפו! כמו גולדה בשעתה, הוא חושב שאנחנו לא נחמדים.
יופי רני, חברם הצמוד של שרי אריסון ועידן עופר, בעל הוילה הנוצצת בסביון, מי שדואג לתעד כל פעולה שלו בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, בטוח שלפרולטריון של עולם האמנות, אותם “550 אמנים מן השורה הראשונה”, אסור לבקש כסף עבור תרומתם. אפילו לא 35% דלים, הוצאות בד, צבע, שעות עבודה, כישרון, שנות לימוד והשראה.
סליחה: למה שנתרום יצירות? למה בכלל פנית אלינו? למה מה? יכולת לפנות למשרדי הפרסום, לגרפיקאים, לסוכניות הרכב המוכרות BMW, לבעלי המלונות, לטייקונים ולערוץ השני.
למה לאמנים? הקולנוענים תורמים סרטים? הסופרים תורמים ספרים? הקומפוזיטורים תורמים פרטיטורות? למה כל שני וחמישי פונים לאמנים? אתה חושב שאתה יחיד?
אתה מיתמם: “מותר לאמן פעם בשנה לתרום מליבו תרומה אמיתית וכנה ללא שיקבל עליה תרומה כלשהי”. (התכוונת לכתוב תמורה!!) יופי רני, בראבו!!! אתה יודע כמה פעמים פונים אלינו בשנה? למען ילדים חולים, למען עזה הכבושה, למען השלום, ולמען החינוך? רק ל-700 חולי האיידס בישראל יש צער ואומללות? מה כולם רוצים מאיתנו האמנים?
תן לי להסביר לך מה אתה ושכמותך רוצים מאיתנו: אתם רוצים לקנות יצירות בזול, להתחכך זה בזה ועם כל הגדוילים במסדרונות הבנק, לקבל זיכוי מס על תרומה לעמותה המוכרת לצרכי ניכוי מס, ועוד לצאת מצנאטים גדולים, גם תרבותיים עאלק, וגם נדיבים ותורמים מכל הלב.
אז תן לי לומר לך דבר או שניים מר רהב הנכבד:
1. תרומות נותנים בסתר, ולא בפירסום וצילצולים של מליוןן שקלים.
2. כל אחד רשאי, זכאי ויכול לתרום מכספו לכל ארגון כאשר ידבנו ליבו.
3. ארגונם של “ערבי צדקה” נוצצים וראוותניים אין להם שום דבר עם תרבות ועם נדיבות.
4. אף אחד איננו רשאי להתרים אחרים באמצעי הפחדה, איום, ביזוי ושיסוי, כפי שכתבת אתה במכתבך גס הרוח לאיתן שוקר.
4. אין בישראל 550 אמנים מהשורה הראשונה. בשורה הראשונה יש רק אמנים בודדים, והם לא משתתפים במכירה שלך כי הגלריות שלהם אוסרות עליהם.
למה אם כן אמנים משתתפים בתערוכה הראוותנית והמגלומנית שאתה משווק?
בדיוק מהסיבות שאתה מציין ברוב טקט האופייני לך:
1. הם אוהבים פרסום ולא יסכימו להחמיץ את כל שמנא וסלתא שיבואו לראות את יצירתם.
2. הם משתגעים על הקטלוג הצבעוני שהבנק מפיק ולכן הם יתרמו עבודה תמורת רפרודוקציה.
3. כולם אוהבים את רני, מגדולי האספנים בארץ, ואם לא יבואו למכירה, הוא נורא יעלב….
4. כמובן שאינך מאיים (ובלשונך הקלוקלת: “אין בכוונתי להכנס לאיומים בדבר עצומה זו או אחרת”), אבל אוי ואבוי לאיתן, ולכל הועד המסופלס שלו, אם יעיזו, חס ושלום, לפרסם עצומה נגד הבייבי שלך.
אז הנה כמה מילים לא כל כך נחמדות, שמה זה יזעזעו אותך מר רהב הנכבד:
1. אתה לא יודע עברית אם כתבת ש”לאה רבין היתה מהתומכות הראשונות למען מחלת האיידס בישראל”.
2. אתה תוחעס לעקער של עשירים ומפורסמים ו-NAME DROPER עלוב.
3. כל מה שאתה נוגע בו – נגוע בתיעוב ובמיאוס.
4. אמנים רבים מאוד, “מהשורה הראשונה”, לא שמים עליך ועל הקישקושים שלך ז’ קצוץ.
ועכשיו שלום.