“חשוב שציבור האמנים שלנו ידע שאנחנו כאן, ממשיכים לפעול בתקופה הקשה והמאתגרת הזו.”

הי רויטל. תוכלי לעדכן בקצרה על העבודה של צוות המדיניות בחודש הקשה הזה? 

קודם כל, חשוב שציבור האמנים שלנו ידע שאנחנו כאן, ממשיכים לפעול בתקופה קשה ומאתגרת זו. אנחנו מקווים שכולכם בגבולות הסביר, תשמרו על עצמכם. המציאות קשה, אבל אנחנו ממשיכים לעשות מה שאפשר בתנאים האלה. אני שמחה לעדכן שהקמפיין שהובלנו – ביחד עם קואליציה של 14 איגודי יוצרים נוספים – להחזרת התמיכה באיגודים המקצועיים ליוצרים הצליחה, ובתחילת השבוע התבשרנו שהאיגוד יתמך גם השנה. מדובר בתקציב שנתי כולל של 2.5 מיליון שקלים לתמיכה בכלל האיגודים המקצועיים בתחומי האמנות (האיגוד שלנו מקבל מתוכו משהו כמו 150 אלף ש״ח), שבוטל על ידי שר התרבות בטענה שחלק מפעילות האיגודים היא ״פוליטית״. האמת היא שהתקציב הזה מאפשר לנו להפיק פעילויות כמו יעוץ משפטי חינם לאמנים, אירועי הכנה לקראת הגשות, סדנאות מקצועיות, מחקרים, הובלת חומרים לפרויקט האוצר וכדומה. ביחס לתקצוב הציבורי הזעיר של עולם התרבות, היה חשוב מאוד לשמור על התקציב הזה, ואני שמחה שהצלחנו.

ומה עם פרסי משרד התרבות ליוצרים, שבוטלו גם הם בסוף השנה הקודמת?

כאשר התבשרנו בסוף שנת 2025 על קיצוץ פרסי משרד התרבות, נעמדנו על הרגליים האחוריות. בתחום שלנו כמעט כל התמיכה ציבורית מגיעה דרך מוסדות וגלריות, כך שהפרסים האלה הם בעצם המסלול היחיד שבו המדינה תומכת ישירות ביוצרים. פנינו לעבודה בכמה מישורים:

• יצרנו תיאום בין 15 איגודי התרבות המקצועיים בארץ, וניסחנו יחד מכתב משותף למשרד התרבות ולמועצה לתרבות ואמנות, המדגיש את חשיבות הפרסים במדינה דמוקרטית מתוקנת.
  
• חברנו לפורום מוסדות תרבות, שבו אנו חברים, והפעלנו לחץ משותף על המשרד.
  
• דרשנו מהמועצה לתרבות ואמנות להתכנס לישיבת חירום לדון הן בקיצוץ הפרסים והן בהפסקת התמיכה באיגודים המקצועיים.
  
• עליתי לראיון אצל גואל פינטו בתוכנית “גם כן תרבות”, ושם התייחסתי פומבית לטענת השר כי הפרסים מחולקים תוך התעלמות מאמנים בעלי דעות שרוב העם מחזיק בהן.
  

בראיון אצל גואל הדגשתי כי ועדת הבחירה בזוכים חייבת להמשיך להיות מקצועית, עניינית וא-פוליטית, בדיוק כפי שהייתה עד היום. זה לא חוקי לבחון אמנים דרך הקלפי. מה הקשר בין פרס אמן צעיר באמנות פלסטית לבין עמדה פוליטית? בנוסף, קיימתי מספר שיחות עם יו”ר המועצה לתרבות ואמנות, ד״ר חיים פרלוק, שעבד איתנו על הכנסת חובת תשלום שכר אמן בגלריות הציבוריות, ועמו אנו עובדים גם על קידום חקיקה של “אחוז לאמנות”. הצוות שלנו מאמין מאוד בשיח מקרב ובניסיון להשפיע מבפנים – בעבודה עדינה אך נחושה מול הדרג המקצועי. 

אז איפה זה עומד כרגע?

אנחנו לא מפסיקים ללחוץ ולשבת על הצוואר של הדרג המקצועי ומקבלי ההחלטות במשרד, ואני מקווה (ומאמינה) שבקרוב נוכל לעדכן שהפרסים חוזרים.

בהזדמנות הזו, תוכלי להסביר קצת איך בעצם בנויה התמיכה של משרד התרבות באמנות הפלסטית?

מרבית תקציב האמנות הפלסטית של משרד התרבות עובר דרך סעיף תקציבי שנקרא ״תקנת הגלריות הציבוריות״. עד שנת 2024 מדובר היה ב-9 מיליון שקלים בשנה, שהתחלקו בין הגלריות הציבוריות בישראל. ב-2024 הצליח האיגוד להגדיל את התקציב הזה בשני מיליון שקלים, ובשנה האחרונה הצלחנו גם להפוך את הגדלת התקציב הזו לקבועה. כך שכעת התקציב עומד על 11 מיליון שקלים. זה עדיין מעט מדי, ואנחנו ממשיכים כל הזמן לעבוד על הגדלת תקציב נוספת. 

תקציב נוסף מגיע לאמנות פלסטית דרך התקצוב של משרד התרבות למוזיאוני האמנות בישראל. זה קורה דרך סעיף תקציבי שנקרא ״תקנת המוזיאונים״, שכוללת למעשה את כל המוזיאונים הפועלים בישראל בכל התחומים. זו הסיבה שקצת קשה יותר לעקוב ולהשפיע על הסכומים המועברים שם, כי רוב המוזיאונים שם אינם מוזיאוני אמנות. 

פרסי משרד התרבות מגיעים מתקציב נפרד לגמרי, שעומד על כ־5 מיליון ₪ בשנה ומיועד לפרסים בכל תחומי היצירה, לא רק אמנות פלסטית. עד ביטול הפרסים השנה, חולקו במסגרתו 150 פרסים, מתוכם כ־40 בתחום האמנות הפלסטית.