לא חייבים ליצור אמנות כדי ליהנות מהשפעותיה הבריאותיות — מספיק גם פשוט להתבונן בה. זו המסקנה המרכזית של מחקר חדש ומקיף שפורסם לפני כחודשיים על ידי חוקרים מאוניברסיטת טורונטו ומוזיאון Aga Khan. מדובר באחד הניסויים המבוקרים והמדויקים ביותר שנערך עד כה בתחום.
במחקר השתתפו 342 סטודנטים אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: אחת ביקרה בתערוכה במוזיאון של אונטריו, השנייה צפתה בסרטוני קומדיה (פעילות נעימה לצורך השוואה), והשלישית ביצעה משימה ניטרלית. תוצאות ההשפעה על הבריאות הנפשית היו חד-משמעיות: ביקור בתערוכה הוביל לרמות גבוהות יותר של רווחה אישית, ולירידה ברורה בתחושות חרדה ולחץ — לא רק לעומת הקבוצה הניטרלית, אלא גם לעומת הקבוצה שצפתה בסרטוני קומדיה. תחושת האחדות עם העולם וההתרחקות מהדאגות האישיות היו גם הן גבוהות משמעותית בקבוצת צופי האמנות.
ממצא מעניין נוסף: תחושת ירידה בלחץ הייתה חזקה במיוחד דווקא אצל מי שנכנסו לחוצים יותר. כלומר, ככל שהצורך היה גדול יותר — המפגש עם אמנות הועיל יותר. ממצא זה מחזק את הטענה שחשיפה לאמנות היא אינה מותרות לשעות פנאי, אלא כלי בריאותי רלוונטי מאוד שיעילותו גבוהה דווקא בתקופות מצוקה. פרט מפתיע נוסף שעלה מניתוח הנתונים הפיזיולוגיים במקחר העיד כי רמות הקורטיזול ודופק הלב של קבוצת צופי האמנות היו נמוכים יותר עוד לפני שנכנסו לתערוכה — ככל הנראה בעקבות הציפייה לביקור. כלומר, חשיפה לאמנות פועלת בצורה מיטיבה עוד לפני החשיפה לעבודות. המחקר, כאמור, הוא אחד הגדולים והמקיפים שנערכו עד כה, והוא מצטרף לקריאות גוברות לשלב ביקורי מוזיאון ותערוכות כמרשם רפואי במסגרת מערכות הבריאות והרווחה. הממצאים, כמובן, רלוונטיים במיוחד גם למציאות בישראל.