״אנחנו עובדים בלתווך למקבלי החלטות את הערך והחשיבות של אמנות במרחב הציבורי״

הי רויטל. בעידכון הקודם סיפרת שתכנית העבודה של האיגוד תתמקד השנה במאמץ לקדם הסדרה של תחום האמנות במרחב הציבורי בישראל. את יכולה לעדכן איפה זה עומד?

בהחלט. המשימה הראשונה שלנו השנה הייתה ללמוד את השדה – להבין מי מקבלי ההחלטות והשותפים הפוטנציאליים שלנו במהלך הזה להסדרת מעורבות של אמנים ואוצרים מקצועיים בפרויקטים של אמנות במרחב הציבורי. נפגשנו עם עשרות מקבלי החלטות ואנשי מקצוע רלוונטיים כדי למפות את התחום. לצד זה, כמובן, רצינו גם להבין מה קורה בעולם בתחום הזה היום. בחודשים האחרונים עבדנו עם החוקר ד״ר יונתן לצטר על מחקר ראשון שבוחן פרויקטים שונים מהעולם, שבהם אמנים שולבו בשלבים מוקדמים של התכנון. מצאנו שהשילוב המוקדם הזה מאפשר לאמנים ואדריכלים מרחב פעולה רחב מאוד, אינטגרציה עמוקה ומדויקת יותר בין האמנות לבין התכנון האדריכלי, וכפועל יוצא מוביל הרבה פעמים לתוצאה הרמונית ושלמה יותר עם המרחב הציבורי והקהילה שמשתמשת בו. אנחנו נפרסם את המחקר הזה בקרוב. במקביל אנחנו מתחילים לעבוד על מחקר נוסף שבו ננסה ללמוד מהאופן שבו מתנהלים תהליכי הבחירה והמימון של אמנות במרחב הציבורי בכמה מדינות מתקדמות, בדגש על מדינות שבהן קיים חוק ״אחוז לאמנות״. 

מה זה בעצם אחוז לאמנות?

אחוז לאמנות הוא מודל מקובל למימון פרויקטים של אמנות במרחב הציבורי במדינות וערים מתקדמות בעולם. במדינות שבהן קיים חוק אחוז לאמנות, כל פרויקט בינוי עם שטח ציבורי משמעותי מחוייב להקצות לפחות 1% מתקציב הפרויקט לאמנות. המטרה ארוכת הטווח שלנו היא להעביר חוק כזה גם בישראל.

זה משהו שהיה קיים פה פעם?

עיריית תל אביב-יפו ניסתה לקדם תקנה עירונית של אחוז לאמנות בשנות התשעים. התאחדות הקבלנים התנגדו ליוזמה הזו והתקנה העירונית בוטלה בבית משפט. אנחנו למדנו מזה, ואחד הצעדים הראשונים שלנו הוא לרתום קבלנים ויזמים פרטיים. אנחנו רואים בהם שותפים, מנסים להבין ביחד מה הם יכולים לקבל ולהרוויח משילוב של אמנות במרחבים הציבוריים של הפרויקטים שלהם, ובינתיים התגובות טובות ואפילו נלהבות.

מה יהיה השלב הבא אחרי המחקרים והלמידה?

בעקבות פרויקט המדיניות הקודם של האיגוד, שהסדיר תשלום שכר אמן בגלריות הציבוריות, הבנו שאחרי שלב המחקר והלמידה, משימת ההמשך היא להעלות את הנושא על סדר היום של מקבלי ההחלטות. בזה אנחנו עסוקים עכשיו – רתימת שותפים. משרד התרבות והמועצה לתרבות ואמנות כבר נרתמו לפרויקט, ואנחנו כעת מציגים למקבלי החלטות שונים את החשיבות והתועלת של אמנות במרחב הציבורי. השיח מתקיים מול מנהל תכנון במשרד הפנים, משרד השיכון והמרכז לשלטון מקומי. צריך לזכור שאלו גופים שמעולם לא התעסקו עם אמנות או אמנים. אנחנו עובדים בלתווך להם את הערך של אמנות במרחב הציבורי עבור העיריות, הקהילות, הסביבה והאמנות הישראלית. 

הזכרת קודם את הפרויקט להסדרת תשלום שכר אמן. איפה זה עומד?

אנחנו מקבלים כל הזמן עידכונים מהשטח שההבנה משתנה, ושאמנים – ובמיוחד אמנים צעירים – מבקשים שכר אמן מגלריות ציבוריות. זו הייתה אחת המטרות שלנו, ואנחנו מאוד שמחים שזה סוף סוף קורה. בחודש הקרוב אנחנו מקווים להעלות אתר חדש שירכז את כל המידע הדרוש בנושא שכר אמן. תהיה בו רשימה של כל הגלריות הציבוריות בישראל, התעריפון המעודכן של האיגוד, שאלות ותשובות נפוצות וגם מוקד לפניות מייל בנושא שכר אמן. אנחנו ממשיכים לנדנד וללחוץ ללא הרף כדי לוודא שתוספת התקציב של 2 מיליון ש״ח שהשגנו השנה לגלריות הציבוריות תישאר קבועה. 

ואם לסכם, כפי ששכר אמן הולך ומתבסס כנורמה חדשה הודות לדרישה הלגיטימית שעלתה מהשטח, אנחנו מאמינים שגם אמנות ציבורית ראויה למעמד דומה. כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שגלום בה עבור התחום שלנו, אנחנו צריכים להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, לפתח מודעות – גם בקרב מקבלי החלטות אבל גם בקרב אמנים. ולעבוד בשיתוף פעולה עם אדריכלים, עם קבלנים ועם אנשי מקצוע נוספים – מתוך ראייה כוללת של תרומתה המשמעותית של האמנות למרחב הציבורי ולקהילת האמנים.