עידכונים מפגישת נציגי האיגוד עם שרת התרבות, ח״כ מירי רגב

לאחרונה התקיימה פגישה בין נציגי האיגוד ושרת התרבות, ח״כ מירי רגב. בפגישה נכחה גם מנכ״לית המשרד, הגב׳ אורלי פרומן. נציגי האיגוד בפגישה היו גלעד אופיר, יו״ר האיגוד, חברת הוועד צפיה דגני ורכזת הפעילות תמוז בינשטוק. בפגישה זו ניכר כי השרה רואה באיגוד כגוף הראשי המייצג את תחום האמנות הפלסטית בפניה. השרה הקשיבה בעניין כשהנציגים שהציגו בפניה את מצב האמנים הפלסטיים בישראל העלו את הנקודות הבאות:

• תחום האמנות הפלסטית מופלה לרעה ביחס לשאר האמנויות מבחינה תקציבית. באופן היסטורי תחומי תרבות אחרים קיבלו נתח תקציבי גדול יותר. בפגישה הועלתה  הדרישה לתיקון היסטורי של תת-תיקצוב התחום. השרה ומנכ”לית המשרד לקחו זאת לתשומת ליבן ונמסר שהדבר ייבחן וייבדק מחדש.

• מאחר שאופן היצירה בתחום האמנות הפלסטית שונה מתחומי יצירה אחרים, אמנים פלסטים אינם מתוגמלים עבור עבודתם, שכן התקציב הקיים אינו מופנה אל היוצר אלא אל מנגנוני הגופים המציגים את עבודתו. כך, נאלץ האמן הפלסטי למצוא את פרנסתו בענפים אחרים, שלעתים רחוקים מתחום יצירתו ובכל מקרה, מצבו הכלכלי בדרך כלל אינו מספק בלשון המעטה. בהקשר זה השרה התלהבה מהצעת האיגוד להקמת רשת סדנאות אמנים ארצית (לפי מודל סדנאות האמנים בתל אביב). בשלב ראשון, חמישה מרכזים בישובים ישראלים יהודים וערבים. השרה רואה במרכזים אלה כאפשרות לתמיכה באמנים פלסטיים ויצירת מרכזי תרבות ועניין בפריפריה.

• כלכלת האמנות הישראלית נמצאת ברגרסיה מתמדת משום שההשקעות בה מצומצמות ונדירות, מצד המדינה, מצד גופים כלכליים ועסקיים, ומצד אספנים מקומיים ובינלאומיים.

בהתיחסות לנושא זה הציעה השרה, לקדם חשיפה של יצירה מקומית מקורית לקהל הישראלי והבינלאומי על ידי אירוע ארצי שישים במרכז את היצירה הפלסטית, בהשקעה ובתמיכת המדינה, בשיתוף גופים כלכליים נוספים, ובאינטראקציה בינלאומית. סוכם כי האיגוד יבחן אפשרות לקיים אירוע לפי המודל הקיים של ביאנלה, ויציג אותו בפניה.

– הובא בפני השרה הסעיף החסר בחוק המוזיאונים המחייב לרכישת יצירה מקומית, שרה הגיבה בעניין לנושא זה, להמשך בדיקה וטיפול.

– הועלתה הצעה לחייב הקצאה של אחוז מסכום המושקע במבני ציבור לרכישת אמנות מקורית. גם כאן הגיבה השרה בעניין להמשך בדיקה וטיפול.

– סוכם שהאיגוד יעביר לשרה מידע נוסף לגבי מצב שוק האמנות הפלסטית, ודוגמאות למודלים לעידוד רכישה של אמנות בעולם.

• הובא בפני השרה מצב האמנים הפלסטיים בזירה הבינלאומית, המתמודדים עם קשיים רבים, פוליטיים וכלכליים. לצד המגבלות הנובעות מן הפערים המובנים הקיימים בין שדה האמנות הישראלי לזה הבינלאומי, קיימות סוגיות שונות המשפיעות על אופן התקבלותו של אמן החי בישראל ומבקש להציג בעולם ובהם החרם האקדמי והתרבותי, ההידרשות לשאלת הזהות וההתמודדות עם תנאי השוק השונים.

– (האיגוד יקיים ב 24 ביולי בסינמטק תל אביב כנס בנושא זה, שכותרתו ״האמנות הישראלית בזירה הבינלאומית״)

• מעמד הנשים באמנות הפלסטית נמצא ביחס הפוך לנוכחותן המספרית. בעוד שבאוכלוסיית האמנים יש רוב נשי מובהק (לדוגמה מספר הסטודנטיות לאמנות פלסטית במוסדות להשכלה גבוהה), ניכר שהגברים זוכים להכרה גדולה יותר, קרי; נוכחות בולטת בתערוכות מרכזיות, תצוגה ותערוכות יחיד במוזיאונים הגדולים ועוד, כך גם בתפקידי ההוראה – תחום משמעותי ביותר בקריירה של אמן ישראלי – הגברים מקודמים מהר יותר, מקבלים קביעות, תחומי אחריות ומשרות גדולות.

– סוכם כי האיגוד יעביר לשרה נתונים מפורטים יותר לגבי סוגיות אי-שיוויון מגדרי הייחודיות לתחום האמנות הפלסטית, לבחינה משותפת.

בסיכום הפגישה החמיאה השרה לנציגי האיגוד, באמרה כי הייתה זו הפגישה התכליתית ביותר עם מרב ההחלטות הקורנקרטיות עד כה, והוסיפה כי דלת משרדה פתוחה בפני האיגוד לשיתוף פעולה ועבודה.

לכתבה על הפגישה ב״הארץ״ כתבו כאן.