בשבועיים האחרונים קיים כח המשימה של האיגוד מרתון פגישות עבודה עם נציגי כל הגלריות הציבוריות שפנו אלינו. צוות האיגוד נפגש עם נציגי גלריה אינדי, גלריה בנימין, גלריה אגריפס 12, גלריה p8, גלריה דנה, גלריה נולובז והגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בטבעון.
במהלך הפגישות עברנו עם כל גלריה על התקנות החדשות כדי לאתר סעיפים בעיתיים, חשבנו ביחד על פתרונות אפשריים ושיתפנו את נציגי הגלריה מנסיונינו בעבודה מול משרד התרבות ומול רשויות מקומיות. יחד, גיבשנו הערות למסמך הערות הציבור שתגיש כל גלריה, וגם הוספנו הערות למסמך הנפרד שיגיש האיגוד.
במקביל, עבד צוות האיגוד עם נציגי איגוד האוצרים והאוצרות, פורום מוסדות תרבות, נציגי הגלריות העירוניות, נציגי הגלריות השיתופיות ונציגי התאחדות הסטודנטים כדי לנסח יחד מסמך הערות משותף שייצג את שדה האמנות מכל צדדיו. אנו מודים לכל הגופים בהירתמות לעבודה המשותפת, ומקווים שמתוך האתגר הזה יתמסד בהמשך פורום קבוע שבו נציגי כל איגודי ומוסדות האמנות הפלסטית יכולים לעבוד יחד כדי לקדם את תחום האמנות הפלסטית בישראל.
אנו קוראים לכל מי שעתיד הגלריות הציבוריות חשוב לו לכתוב ולשלוח הערה מנומקת ועניינית. ככל שיתקבלו יותר הערות – הסיכוי לשינוי גדול יותר. **שימו לב כי המועד האחרון להגשת הערות הציבור הוא יום שלישי הקרוב – 29.10 בחצות** השמיעו את קולכם/ן. זו ההזדמנות של כולנו להשפיע על עתיד האמנות הפלסטית בישראל בשנים הקרובות – ולנווט אותו יחד למקומות טובים יותר.
תגובה לתקנות החדשות ניתן להגיש בלחיצה על הלנק הזה.
מסמך ההערות המלא מצורף בסוף הטקסט. הוא ארוך, אז הנה תמצות המלצותינו העיקריות:
- קראו למשרד התרבות להכניס לבסיס התקציב את תוספת 2 מיליון השקלים שהשיג האיגוד לתשלום שכר אמן.
המשמעות היא שהתוספת שהשגנו לתחום האמנות הפלסטית תישאר כתוספת קבועה מעתה והלאה. התוספת הזו קריטית כדי שהגלריות יוכלו לעמוד בתקנות החדשות, כאשר גם כך תקנת האמנות הפלסטית היא אחת הנמוכות במשרד. תוספת 2 מיליון השקלים שהשיג האיגוד צפויה להגדיל בשנה הבאה את תקציב האמנות הפלסטית בלא פחות מ-20%.
- קראו למשרד התרבות לבטל את סעיף המטראז׳ כתנאי סף (סעיף 6.ג).
התקנות החדשות דורשות מגלריה ציבורית חלל של 60 מ״ר לפחות, לעומת 35 מ״ר בתקנות הישנות. המליצו למשרד התרבות לבטל את סעיף המטראז׳ כתנאי סף, משום שגלריות מקצועיות ומעולות יכולות לפעול גם מחללים קטנים. המשרד יכול כמובן לתמרץ ולעודד גלריות בעלות חללים גדולים (גודל חלל אכן מביא להוצאות גדולות יותר), אך אין צורך להפוך זאת לתנאי סף. באם הסעיף נשאר כתנאי סף, קראו למשרד התרבות להתגמש ולהוריד את גודל המינימום מ-60 מ״ר ל-45 מ״ר.
- קראו למשרד התרבות לבטל את סעיף סך ההוצאות כתנאי סף (סעיף 4.2).
בעקבות סדרת הפגישות שקיים צוות האיגוד עם נציגי גלריות ציבוריות, אנו משוכנעים כי הסכום שהוצג בתקנות החדשות גבוה מדי ועשוי להביא לסגירתן של גלריות משמעותיות ואיכותיות, בפריפריה ובמרכז. כך למשל, גלריה דנה, הממוקמת ביד מרדכי שבעוטף עזה, והיא אחת משתי הגלריות הנתמכות היחידות באיזור זה, לא תוכל לעמוד בתקנות החדשות.
בימים הקשים שאנו חווים בשנה האחרונה, חשוב במיוחד לשמר את הקיים ולחזק אותו. במקום תנאי סף, הציעו למשרד לתמרץ מחזור הוצאות גדול באמצעות ניקוד ותמיכה גדולים יותר. במידה והבקשה לבטל את סך ההוצאות כתנאי סף לא תתקבל, הציעו להוריד את סך ההוצאות המינימלי במרכז לסביבות 150 אש”ח ואת סך ההוצאות המינימלי בפריפריה ל-100 אש”ח (אנו מעריכים בעקבות הפגישות שזהו סך הוצאות שמרבית הגלריות יוכלו לעמוד בו).
בנוסף, המליצו למשרד התרבות להציע למנהלי גלריות הכשרה מקצועית שתעניק להם כלים לגיוס כספים, הגדלת מחזור ההכנסות וניהול תקציב על מנת שיוכלו להתייעל ולעמוד בדרישות החדשות של התקנות.
- קראו למשרד התרבות שלא להחריג את הגלריות השיתופיות מקבלת שכר אמן. כל אמנית ואמן המציג בגלריה ציבורית שתעמוד בתקנות החדשות צריכים לקבל שכר אמן.
אני קוראת למשרד התרבות להכניס לבסיס התקציב את תוספת 2 מיליון השקלים שהשיג האיגוד לתשלום שכר אמן.
לבטל את סעיף המטראז׳ כתנאי סף (סעיף 6.ג).
לבטל את סעיף סך ההוצאות כתנאי סף (סעיף 4.2).
לא להחריג את הגלריות השיתופיות מקבלת שכר אמן. כל אמנית ואמן המציג בגלריה ציבורית שתעמוד בתקנות החדשות צריכים לקבל שכר אמן.
פניה למשרד התרבות.
תומך במאמץ איגוד האמנים לקיים המשך התמיכות לגלריות הציבוריות כבעבר.
לאמץ תמיכה לשכר אמן בהפעלת הגלריות.
לבטל דרישת שטח מינימלי לגלריות לקבלת התמיכה אבסורד מאין כמוהו. יש ערך לפועלה של גלריה קטנה כגדולה.
לבטל דרישת סף הוצאות המוצעות.
לשקול דרישה להעסקת אוצר קבוע .
לא סביר להישרדות הגלריה .
קיום תערוכות לא בהכרח נדרש הפעלת אוצר /אוצרים ועוד,כהוצאה מכבידה לקיום הגלריה ושיקולים אחרים.
השדה האמנותי באמצעות הגלריות הציבוריות/שיתופיות מהווה תשובה אלטרנטיבית כשדה חיי ותוסס לאירועים ותערוכות כנגד מוסדות כמו המוזיאונים.
הגלריות הציבוריות שיתופיות הן פעולה אלטרנטיבי לגלריות המובילות בעיקר, שהן בכוונת שיווק ומכירות . או גם כקירות להשכרה
למיטב התמצאותי בשדה האמנות, זו תרבות שאין בה מקורות הכנסה לאמנים הרבים המקדישים מחייהם ליצירה.
נדבך גדל ועולה של אמניות ואמנים . דורות חדשים מתרבים המקיימים את שדה האמנות.
תוגה לאיגוד האמנים למאמץ והמעורבות.
ושנראה כל החטופים ות יחזרו במהרה בקרוב מאוד
בוקר טוב לצוות האיגוד וכבוד על מאמציכם לשימור ולקידום התחום! אשמח להתייחסותכם המפורטת כאן בנוגע לשינוי ההגדרה בנוגע למושג פריפריה, מה משמעויותיה ומה השלכותיה על שדה האמנות בארץ
מה ישתנה בעקבות זה.
לתשומת לב האם השינוי בהגדרת פריפריה חל רק ביחס לתקנה זו או על כלל פעולות מסרדי הממשלה ופועלה?
הערת שוליים
רציתי להפנות את תשומת לבכם לתוצאת אגב, לאו דווקא חיובית, של דרישת תשלום לאמנים.
לכאורה – מה רע? אמן מציג זכאי לתמורה, גם אם כנראה, ברוב המקרים – תמורה שווה לשכר מינימום על עבודתו.
ובכן, לפני חודשים ספורים השתתפתי בביקור של הגלריה השיתופית יהודית ערבית בכברי, שערכנו בקוביה בירושלים.
באותה הזדמנות שאלתי את האוצרת בקוביה, עינב כמדומני, על “הסלון” בקוביה, מפעל נאה (לדעתי) שבו זכיתי להשתתף בשנים קודמות. וקיבלתי תשובה שלי נשמעה כמו בדיחה גרועה: כיוון שהקוביה כגלריה נתמכת חייבת לשלם שכר אמן, וכיוון שהתערוכה הנל היא אירוע רב משתתפים, איננו יכולים לעמוד בתשלוםץ אי לכך ביטלנו את האירוע!. יתכן מאוד שבמקרה זה הגלריה פשוט “לקחה טרמפ” על התקנה, וחסכה לעצמה כאב ראש. שהרי מה הבעיה לבקש אישור יוצא מן הכלל, ולשתף רק אמנים המוכנים להסתפק בשכר אמן של שקל ומחצה עבור ההשתתפות? ובכל זאת – נראה לי שעקב המקרה ראוי היה לקחת בחשבון גם מקרים כאלה…
הי דב, אנחנו לא מכירים את המקרה הספציפי, אבל בכל אופן נכון להיום התקנות החדשות עוד לא נכנסו לתוקף (הן יהיו תקפות, כך נראה, רק משנת 2025) כך שבכל השנה האחרנה גלריות ציבוריות עדיין לא היו מחוייבות בתשלום שכר אמן.