הי רויטל, בשבוע שעבר דיברת מטעם האיגוד בכנס של מנהלי תרבות ברשויות מקומיות בכל הארץ. ספרי קצת מה היה שם?
הגעתי לכנס במטרה להציג את פרויקט הדגל של האיגוד בשנה האחרונה – הסדרת תחום האמנות במרחב הציבורי בישראל וקידום חוק “אחוז לאמנות”. בשנים האחרונות, בעבודה המשותפת של האיגוד וקרן פלומס, צברנו הרבה ניסיון בקידום מדיניות ועבודה עם גופים ציבוריים, והבנו שאחד הדברים הכי חשובים הוא לגייס שותפים מבפנים על מנת שהצעת החוק לא תישאר על המדף אלא תיושם בפועל. הכנס הזה היה הזדמנות פז להציג את המודל של אחוז לאמנות ואת הערך שמביאה אמנות עכשווית למרחבים ציבוריים, בפני האנשים שאחראים על מחלקות התרבות ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. בסופו של דבר הרשויות המקומיות הן אלו שיממשו את “אחוז לאמנות”, ולכן עלינו לרתום אותם למהלך. התגובות היו נלהבות, כולל רעיונות לשתף פעולה עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף.
את יכולה להזכיר מה בעצם אומר המודל של אחוז לאמנות?
ראשית, חשוב לומר שמדובר במודל מוכר. הוא הומצא בארה”ב בשנות ה־50 במאה הקודמת, וקיים כיום בכ־300 ערים ומדינות ברחבי העולם. חוק “אחוז לאמנות” אומר כי פרויקט בינוי בסדר גודל מסויים שכולל שטחים ציבוריים, מקצה אחוז אחד מעלות הבניה הכוללת שלו לטובת הצבת יצירות אמנות.
נשמע מדהים. אמרת שאחת התובנות מהניסיון שהאיגוד צבר הוא שעל מנת לקדם שינויי מדיניות בכנסת ובממשלה, נדרשת תמיכה רחבה ורתימת שותפים. מי הם השותפים הנוספים במהלך הזה?
בהחלט, המפגש עם הרשויות בכנס התרחש בהמשך לשיתוף פעולה שרקמנו עם מרכז השלטון המקומי. לאחרונה גיבשנו נוסח מתקדם של הצעת חוק “אחוז לאמנות”, גייסנו חברי כנסת שמעוניינים להגיש את החוק כהצעת חוק פרטית. את המהלך מובילה איתנו המועצה לתרבות ואמנות, ואנחנו עובדים מול הדרג המקצועי במשרד התרבות, משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון. אלו שני המשרדים שיושבים בוועדת הכנסת שמכריעה אילו הצעות חוק יקודמו להצבעה בכנסת.
תוכלי לספר גם על הצעת החוק?
לחוק יש שני אפיקים. האחד ציבורי, שמתייחס למבנים ציבוריים, בתי ספר, בתי חולים, כיכרות, פארקים, צמתים ודרכים. האפיק השני הוא הפרטי, שמתייחס לפרויקטים של יזמים וקבלנים בשוק הפרטי, שיש בהם שטח משמעותי פתוח לציבור. דוגמא טובה היא הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב, שבלובי הפתוח שלו מוצבת עבודה של נחום טבת. אם ברמה הציבורית אנחנו עובדים מול רשויות מקומיות שמכירות את השטח, עבור החוק באפיק הפרטי, הבנו שעל מנת להעביר את החוק בכנסת ולמנוע התנגדויות עלינו לפעול יד ביד עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ. אנחנו מתווכים לקבלנים את הערך הכלכלי, המיתוגי והקהילתי של הצבת אמנות עכשווית בפרויקטים שלהם. התגובות עד עכשיו הן טובות. חשוב להבין שאם המהלך הזה יצליח מדובר בתקציבים עצומים שיזרמו לתחום שלנו.
נגיד שהחוק עובר. איך מבטיחים שהתקציבים האלה יגיעו באמת לאמנים מקצועיים ופעילים כמו אלו שהאיגוד מייצג, ושתהליכי הבחירה יהיו מקצועיים ושקופים?
אחד מעקרונות היסוד של החוק הוא שהתקציבים האלה עוברים לאמנים ישראלים ומופנים לשדה האמנות המקומי. באופן מצער, רשויות רבות נוהגות כיום להזמין פסלי חוץ מקטלוגים מסין במקום ליהנות מהכישרונות הנהדרים שקיימים בארץ. חלק משמעותי מהטיוטה שניסחנו מציע הקמה של קרן ארצית שתהיה אחראית על תהליכי שילוב האמנות והבחירה. אנחנו רוצים שהקרן תהיה מורכבת מאנשי מקצוע – אוצרים, אמנים ואדריכלים לצד נציגים של הקהילה. יהיו לה שלוחות ברשויות המקומיות, והיא תלווה את תהליכי הבחירה של הפרויקטים ברחבי הארץ ותוודא שהם נעשים בצורה מקצועית ושקופה.
השיחה האחרונה שקיימנו איתך היתה רגע אחרי שהאיגוד השיג תוספת של שני מיליון ש”ח לתקציב הגלריות הציבוריות עבור תשלום שכר אמן. יש חדשות בגזרה הזו?
כן, אני שמחה לעדכן שאת התוספת הזו, שניתנה באביב שעבר באופן נקודתי לאותה שנה, הצלחנו להכניס לבסיס התקציב הממשלתי. המשמעות היא תוספת קבועה שתיכנס כל שנה. חשוב לזכור שזה נעשה בתקופה מאתגרת מאוד של קיצוצים בכל התחומים במשרד.
ומה התכניות לשנה הבאה?
אנחנו ממשיכים לעבוד על חוק “אחוז לאמנות”, ובמקביל ממשיכים לייצר מחקרים שמסייעים לנו לשכנע את מקבלי ההחלטות והשותפים הרלוונטים בעזרת נתונים ויצירת ידע חדש. אנחנו עובדים כעת עם החוקרת והאדריכלית טליה לוי על מחקר שסוקר מודלים של “אחוז לאמנות” במדינות שונות ברחבי העולם, איך בדיוק תהליכי הבחירה מתבצעים שם, מה היו האתגרים, ומה ההתאמה של המודלים השונים לישראל. אנחנו גם עובדים עם קרן פלומס על בניית תכנית הכשרה רצינית עבור אמנים שמעוניינים ליצור פרויקטים במרחב הציבורי. אחד הדברים שהבנו במחקר האחרון שביצע עבור האיגוד ד״ר יונתן לצטר, הוא שאחרי הרבה שנים בהן לא היו הזדמנויות של עבודה במרחב הציבורי, אמנים זקוקים לכלים וידע בעבודה מול רשויות מקומיות, בשיתוף פעולה עם מהנדסים, קבלנים, אדריכלים ומומחי בטיחות.
עוד משהו לסיום?
כן. העשייה הזו מתאפשרת בזכות 1200 אמנים ואמניות שהצטרפו לאיגוד ונותנים לנו רוח גבית. אם עדיין לא הצטרפת אלינו, עכשיו זה הזמן.