המחקר מתבסס על שיחות עם עשרות מנהלי גלריות ציבוריות ומציג לראשונה נתונים בנוגע לתשלום שכר אמן בגלריות.
גם בימים הקשים הללו, אנחנו ממשיכים לעבוד ולהאמין בעתיד טוב יותר לאמנות הישראלית. אנחנו שמחים לשתף כעת את חברי האיגוד ואת קהילת האמנות במחקר מקיף שקיימנו בשנה האחרונה בנושא תשלום שכר אמן בגלריות הציבוריות בישראל. נזכיר שכוונתנו בגלריה ציבורית לגלריה שעומדת בקריטריונים לקבלת תמיכה ממשרד התרבות. המחקר מבוסס על תוצאות שיחות אישיות ושאלונים שעליהם השיבו למעלה מ-30 מנהלי גלריות ציבוריות, וכן על סקר שקיימנו בקרב 155 אמנים ואמניות שהשתתפו בתערוכה בגלריה ציבורית בשנים האחרונות. את המחקר ביצעה וכתבה אנה ווילד.
לקריאת המחקר לחצו כאן.
ממצאי במחקר מוכיחים לראשונה באמצעות נתונים סטטיסטיים מציאות שכולנו מכירים היטב – על פי המחקר, רק כ-24.6% ממנהלי הגלריות ציבוריות העידו כי הם משלמים שכר אמן באופן קבוע. כ-77.9% מהאמנים שהשתתפו בסקר דיווחו כי לא קיבלו שכר אמן, וכ-74% מהם העידו כי נאלצו להוציא כסף מכיסם לכיסוי הוצאות התערוכה. אחד ההסברים שנותנים מנהלי גלריות לאי תשלום שכר אמן הוא כי התשלום מתקזז כאשר האמנים מוכרים עבודות בזכות הצגתן בגלריה, וכי במקרה כזה הגלריות אינן מקבלות אחוזים עבור המכירה. הסקר מגלה כי 82.3% מהאמנים שהשתתפו בו לא מכרו ולו עבודה אחת בעקבות תערוכה בגלריה ציבורית.
רק כ-24.6% ממנהלי הגלריות הציבוריות העידו כי הם משלמים שכר אמן באופן קבוע.
אך הנתון המשמעותי ביותר, ככל הנראה, הוא זה – לפי הסקר, 81.3% מהאמנים דיווחו כי כלל לא דרשו שכר אמן עבור השתתפותם בתערוכה בגלריה ציבורית. רק אם נתרגל לדרוש שכר אמן עבור השתתפות בתערוכה בגלריה ציבורית, נוכל לשנות את הנורמות הפסולות והלא הוגנות שהשתרשו בשדה שלנו במשך שנים. העניין חזר שוב ושוב בשיחות עם מנהלי גלריות – אם אמנים לא יתרגלו לדרוש תשלום עבור השתתפות בתערוכה בגלריה ציבורית, דבר לא ישתנה.
81.3% מהאמנים דיווחו כי כלל לא דרשו שכר אמן עבור השתתפותם בתערוכה בגלריה ציבורית.
לצד הנתונים, כולל המחקר גם שורת הצעות שהעלו מנהלי הגלריות לגבי שינויים נדרשים בתקנות התמיכה של משרד התרבות בגלריות ציבוריות. אנו, וגם מנהלי גלריות רבים שעמם שוחחנו, מאמינים כי עידכון ושיפור תקנות התמיכה יאפשרו להעמיד את האמנים והיצירה במרכז, ויפנו תקציב לשכר אמן על חשבון סעיפי ניקוד ותקצוב אחרים, חשובים פחות. לצד זאת, האיגוד פועל להשגת תוספת תקציבית יעודית לתשלום שכר אמן עבור הגלריות הציבוריות.
כ-77.9% מהאמנים שהשתתפו בסקר דיווחו כי לא קיבלו שכר אמן.
המחקר הוגש לאחרונה לראשי משרד התרבות ולצוות המדור לאמנות פלסטית במשרד, כחלק מפעילותנו להכללת תשלום שכר אמן כתנאי סף בתקנות התמיכה המעודכנות של המשרד בגלריות ציבוריות. המחקר מצטרף, כזכור, לחוברת ההמלצות לשינויים בתקנות משרד התרבות לתמיכה בגלריות ציבוריות. שהגיש האיגוד למשרד בחודש אוגוסט 2023.
המחקר בוצע במסגרת פרויקט להסדרת תשלום שכר אמן שמובילה עבור האיגוד רויטל בן אשר פרץ. אנו מודים לקרן פלומס על השותפות והתמיכה המשמעותית בפעילות האיגוד למען זכויות אמנים.
המחקר פורסם במסגרת ממאמצינו להכללת תשלום שכר אמן כתנאי סף לקבלת תמיכה בתקנות התמיכה המעודכנות של המשרד בגלריות ציבוריות.
נראה שהבעיה של הגלריות הציבוריות נובעת מהעדר תקציבים ואולי ממיעוט תקציבים שאמורים להגיע אליהן מהגופים הציבוריים שמעליהן. כפי שיש לכל עיר היום קבוצת כדורגל או קבוצות ספורט שהן מממנות, ככה צריך להיות בנוגע לאמנים. אם יהיה חוק ממשלתי שכל עירייה מחוייבת לשלם שכר אמן לאמנים המציגים במסגרת הגלריה העירונית או פרוייקטים אמנותיים המוצגים ברחבי העיר, העיריות יאולצו לשלם את זה לגלריות הציבוריות. כל זמן שאין חוק כזה, חוק ממשלתי, מנהלי המוזיאונים העירוניים והגלריות הציבוריות העירוניות לא ישלמו שכר לאמנים. יחד עם זאת, צריך לבדוק אם שכר אמן יהפוך להיות חוקי האם לא יפגעו מכך אמנים שגם ככה לא נבחרים להציג בתערוכות משמעותיות. כי אם תערוכות יהפכו להיות מוצגות פעם בשלושה חודשים או פעם בחצי שנה, היקף האמנים שישתתפו בתערוכות אלה יקטן מאוד, מעט מאוד אמנים יהנו משכר אמן ומהשתתפות בתערוכות, וזה יהיה אינטרס לעיריות לא לשלם לאמנים המשתתפים, אלא למעטים מהם.
לא רק שהאמנים מוציאים מכיסם את הוצאות התערוכה, יש גלריות ציבוריות שאף דורשות תשלום מהאמנים על התערוכה.