מדריך ליזמות באמנות

פוסט אורח מאת רויטל בן-אשר פרץ
03/02/2023

פוסט אורח מאת רויטל בן-אשר פרץ

רויטל בן-אשר פרץ, יועצת ראש עיריית ת״א-יפו, הצטרפה אל צוות האיגוד לאחרונה לתפקיד מובילת תחום מדיניות לזכויות האמן. בשנים האחרונות יזמה וניהלה, בן השאר, את שיקום רובע האמנים-קריית המלאכה בתל אביב-יפו, והייתה מקימה-שותפה של ״האוצר״ – מחסן מחזור חומרים לאמנים. לצד פעילותה כאמנית, מורה ואוצרת, מכהנת בן-אשר פרץ כחברת דירקטוריון בעשרה מוסדות וגופי תיאטרון, מחול ואמנות.

צירופה של בן-אשר פרץ לצוות האיגוד הוא תוספת כוח משמעותית, שהתאפשר הודות לשיתוף פעולה אסטרטגי בין קרן פלומס לאמנות לבין האיגוד, ולתמיכתה הנדיבה של הקרן. לרגל הצטרפותה לאיגוד, ביקשנו מרויטל לשתף אותנו מנסיונה הרב כיזמית ואקטיביסטית בתחום האמנות – מה הגישה שלה ליזמות ואקטיביזם? איך כדאי לגשת למימושו של מיזם או רעיון חדש? ואיך כדאי להציג אותו?

עצות ליזמות ואקטיביזם בתחום האמנות / רויטל בן-אשר פרץ

ראשית, אסביר בקצרה מהי הגישה שלי ליזמות ואקטיביזם בתחום האמנות. 

אמנים רבים מאמינים באפקטיביות של פעילות חוץ מערכתית, סוג של מלחמת גרילה. היא בהחלט חשובה, מה גם שאני מכירה ומבינה את הרתיעה משיתוף פעולה עם המערכת הממוסדת. אבל, אמנות היא דבר כל כך חשוב, והיא ראויה לתקציבים ולהשקעה מהמדינה. מאחר והכסף נמצא במוסדות אני מאמינה שהדרך הכי יעילה לקדם את התחום שלנו היא ביצירת מהלכים מתוך ועם המנגנון. 

על יזמות מתוך המנגנון

יזמות מתוך המנגנון היא דרך של מאבק ושכנועים בלתי פוסקים מול מקבלי החלטות, אנשים שאמנות לא בהכרח מעניינת אותם. בנקודה זו כדאי רגע לעצור ולהרחיב. עבורנו, אמנות היא הדבר הכי חשוב בעולם. היא באמת! אבל עבור מקבלי החלטות, אמנות עכשווית לא תמיד עומדת בראש סדר העדיפויות.  

זו אחת מנקודות התורפה במאבקים של התחום שלנו. לפעמים אנחנו מאבדים קשר עם הציבור הרחב. יש לתרבות ואמנות חשיבות מכרעת בחברה דמוקרטית, חופשית, יצירתית וביקורתית, אבל רוב האוכלוסיה לא עסוקה בכך או מבינה את זה כמונו. יש לזכור את הפער הזה כשאנחנו באים לשנות דברים או לקדם פרויקטים. 

העבודה שלי היא סוג של מערך הסברה בנוגע לצרכים ולתחום שלנו, דוברות, קביעת פגישה ועוד אחת, וכשאומרים לי לא אני מתעקשת ומנסה שוב. עם הזמן למדתי שכשהדבר חשוב לי באמת, וכשאני לא מרפה, בסוף דברים זזים ונרקמים. אקטיביזם עבורי היא דרך סיזיפית ומתמשכת, עם ראיה לטווח ארוך, חזון, מטרות מוגדרות ומדידות וטיפוח יחסים וקשרים עם האנשים הרלוונטיים להגשמת המטרה. 

ניקח לדוגמא את המאבק מול מוזיאון רמת גן שהתחולל בחודש האחרון בעקבות הפגיעה בחופש הביטוי – אני לא רואה טעם בפוסטים זועמים, בהתלהמות ובגינויים ברשת, אם אין מאחוריהם תכנית לקידום והצעות יעילות. כאחראית תיק התרבות בעיריית תל אביב-יפו וכנציגת האיגוד, אירחתי לאחרונה את שיחות השלום וניסוח ההסכמים. כך כונסו הגופים המעורבים במאבק בחדר הישיבות בעיריית תל אביב-יפו. המטרה שעמדה לנגד עיניי לא כללה חינוך מחדש של ראש עיריית רמת גן. אני רוצה שהמוזיאון יפעל, שעולם האמנות יזכה בחלל תצוגה יפה, מקצועי ורציני, שהתקציבים המיועדים למוזיאון הזה יזרמו לשדה האמנות ושלא יהפכו את החלל הזה למגרש חניה. אני בעד ניהול מאבק חכם ולא רק צודק. 

איך כדאי להתחיל לקדם מיזם או רעיון מול גוף ציבורי?

אני תמיד מתחילה מהגדרת הבעיה והצורך עליו יש לתת מענה.

השלב הבא הוא מחקר – האם מישהו עסק או עוסק בנושא? לעיתים נדמה לנו שהמצאנו את הגלגל, אבל מסתבר שהעניין כבר מטופל ועדיף לשלב כוחות ולדחוף יחדיו. 

בהקשר הזה אני ממליצה לפנות אלינו לאיגוד. איגוד האמנים משווע לאנשים שרוצים להזיז ולשנות סדרי עולם. האיגוד יכול להציע לכם ניסיון, יכולת הפצה, פתיחת דלתות, יעוץ משפטי – מטריה שלמה. אם יש לכם יוזמה אקטיביסטית שקשורה לתחום שלנו – כתבו לנו, אין סיבה לצאת לדרך לבד.

למי כדאי לפנות?

זמנם של ראשי עיר, מנכ״לים וכו׳ הוא יקר, כל דקה צריכה להיות מנוצלת בקפידה ובדיוק. יש להגיע לישיבה מוכנים וממוקדים – לעשות שיעורי בית ומחקר, להבין מי האדם מולו התיישבנו, להכין רשימה מובנית, להכיר את הנתונים, העובדות והשטח על בוריו ולנסח בפשטות את הרעיונות והבקשות. לא לבזבז להם את הזמן.

בתוך עירייה או כל מוסד ציבורי נפגוש אנשים שיושבים שם כבר הרבה שנים ואיך לומר – הם לא תמיד מאוד מתרגשים מהפגישות האלה. לכן אני מצטיידת בהתלהבות ותשוקה במטרה להדביק ולרתום אותם עם מחויבות אישית כשותפים למהלך. הזיהוי של אנשים עם לב וראש פתוח שאינם חוששים מיוזמות ומעבודה קשה הוא קריטי – כלומר, מציאת השותפים הפוטנציאליים שלנו בתוך המנגנון.

חשוב לזכור שפגישה עם בעל תפקיד בעירייה היא לא המקום לדבר כמו בשיח גלריה. איני מפחיתה מהערכים והמטרות, אני רק דואגת להציגן באופן מתקשר.  מנסיוני, אחד הדברים החשובים הוא להוציא אותם מהמשרד. להביא אותם לשטח, לסטודיואים, לפגוש אמנות ואמנים. 

משם זה כבר סיפור של התמדה, של טיפוח הקשרים, אמונה בפרויקט והתעקשות. לא להתבייש להרים עוד טלפון (אבל לשים לב היכן עובר הגבול הדק בין נודניק חינני לבין מטרידן חסר גבולות). 

איך פונים?

אני תמיד חותרת למפגש אישי להצגת הרעיון והמיזם. במפגש פנים מול פנים קל יותר לגרום לבעל התפקיד להבין מה יוצא לו מזה. זה אולי נשמע קצת עקום, אבל ככה זה עובד. למזלנו, גוף ציבורי שפועל לתועלת הציבור פחות עסוק במה יוצא לו מזה באופן אישי. ובכל זאת, הוא רוצה לשמוע שהיוזמה תעזור לו במיתוג (כעיר תרבות וכו׳). 

המסמך הנלווה שמתאר את הפרויקט צריך להיות מנוסח היטב, באופן ברור, פשוט ונהיר. אורכו לא יעלה על עמוד, הפונט הנבחר צריך להיות גדול ונוח לקריאה. הוא צריך לכלול שורה תחתונה, בה ניתן לנקוב בסכום מוערך. רצוי לא להותיר קצוות עמומים, אך יחד עם זאת להישאר גמישים, פתוחים להקשבה, לדיון ולשינויים מותאמים.  

עניין נוסף הוא טיימינג. יזמות בתחום התרבות מורכבת, פחות או יותר, משרשרת של מציקים. מישהו מנדנד לי עם איזו יוזמה, אני מנדנדת לראש העיר, שמנדנד בתורו לשר, וכך הלאה. לדעת מתי נכון להציג מה למי זה חוש שפיתחתי עם הזמן. הרבה יוזמות מתממשות בגלל צירוף נסיבות ואפשרות מעניינת שפתאום נפתחה. עם הניסיון לומדים לזהות את ההזדמנויות הללו. 

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי רותמת את הסוסים לפני העגלה. למדתי שבדרך כלל לא כדאי לחכות להבשלת כל התנאים. אני מתחילה להזיז, ומתוך העשייה המעטפת מתאימה את עצמה למציאות, למה שאפשרי. דברים מתבהרים וצומחים תוך כדי תנועה.

עריכה: יוני רז פורטוגלי

פוסטים אורחים קודמים:

עצות מועילות לעבודה עם מוזיאון / מאת הילה כהן שניידרמן, אוצרת ראשית מוזיאון בת-ים

עצות מועילות לעבודה עם גלריה ציבורית / קרני ברזילי, אוצרת גלריה קו 16

מדריך כתיבת הצהרת אמן / לאה אביר

מדריך שילוח עבודות לחו״ל / נטלי אילון

מדריך התנהלות מס נבונה לאמנים / רו״ח גיל רוזנברג

מחשבה אחת על “מדריך ליזמות באמנות

  1. מחכים וחשוב, לאמנות בפרט ולחיים בכלל. תודה

סגור לתגובות.

0
    0
    מה הזמנתי
    אוי, אין כאן כלוםחזרה לחנות